הסיגריה האחרונה שלי

זוכרים את הסיגריה הראשונה שלכם? הגיע הזמן לזכור גם את האחרונה. אם כבר ניסיתם את כל השיטות האפשריות, וגם אם רק לאחרונה קיבלתם את ההחלטה החשובה, כדאי שתכירו את "הדרך הקלה להפסיק לעשן". לא מאמינים? תקראו את הסיפור של ערן

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

מי לא זוכר את הסיגריה הראשונה שלו? המקדימים התחילו כבר בחטיבת הביניים. בספסל שמאחורי בית הספר או בחדר בבית, מקופסא שהביא חבר לכיתה או עם סיגריה שגנבתם מהתיק של ההורים. יש כאלה שהתחילו בתיכון, עם החברה, או בכלל בצבא עם החבר'ה. מהלחץ של הלימודים באוניברסיטה, לפני מבחן חשוב, או בהפסקת העישון בעבודה כשיצאתם עם כולם כי לא רציתם להרגיש לבד. יש משהו בה, בסיגריה הראשונה, שתמיד נשאר אתנו בזיכרון. החוויות הראשונות האלה ככל הנראה לא היו מושלמות במציאות, אפילו רחוקות מאוד משלמות, אבל בזיכרון הן מתעצבות כאיזו נחמה טובה שתמיד טוב לחזור אליה.

ומאז הסיגריה הראשונה הייתה גם הסיגריה השנייה והשלישית, הרביעית והחמישית. בלי לשים לב כבר סיימתם קופסא ביום, גנבתם עוד שאיפה מחבר שעישן בחוץ או סיגריה ממישהו זר בכניסה למועדון. אף פעם לא הייתם מכורים, יכולתם להפסיק מתי שרק רציתם. פשוט לא רציתם.

ואז כבר רציתם, ולא ממש ידעתם איך. בהתחלה הכרזתם על יעד – "מהיום אין יותר סיגריות". ואז הגיע מחר, ואיתו עוד סיגריה. ועוד הבטחה, ועוד אכזבה. אחר כך כבר החלטתם להיות מציאותיים יותר ופשוט להוריד את המינון – הקצבה יומית. אבל לא באמתם עמדתם בזה, ומהר מאוד חזרתם לכמות מפעם.

ואז קניתם את הספר ההוא שכולם דיברו עליו, וקראתם קצת ממנו עם סיגריה במרפסתם, עד שהבנתם אחרי כמה עמודים שזה לא בשבילכם. וניסיתם את המדבקות המיוחדות, הסיגריות האלקטרוניות, הכדורים וההיפנוזה. אפילו לסדנה בקופת החולים שלכם הלכתם, רק כדי להבין שהיא רק עושה אתכם חולים יותר, ובעיקר משתוקקים לסיגריה שתקל קצת על הלחץ.

איש מעשן (ShutterStock)

מה יקרה אם נפסיק?

מה יקרה אם אפסיק לעשן? הרי בת הזוג מעשנת, הרי כולם בעבודה מעשנים. החלק הכי טוב ביום שלכם הוא הסיגריה בבוקר עם העיתון, ובערב עם הקפה. ומה ימלא את החסר אם תפסיקו פתאום לעשן?

ואז הפסקתם. ואפילו החזקתם מעמד שבועיים וחצי, וכולם היו גאים בכם. ואז הגיעה השיחה הקשה מהבוס, או הבשורה מהמשפחה והטלפון מהבנק או העומס הקשה בעבודה. וחזרתם לעשן, רק ליומיים, שהפכו לשבועיים, שהפכו לשנתיים. ואתם עוד מעשנים, אבל מחר אתם מפסיקים. מילה שלכם.

"זה בגלל שאין לי כח רצון", הסברתם לכולם. "אני אפסיק באמת מתי שרק ארצה", אמרתם לעצמכם. וזה עבד? ברור שלא. והאמת היא שכשיש לכם כח רצון אמיתי, גם הגשת עבודה של שבועיים בלילה אחד אינטנסיבי זה משהו אפשרי.

אבל סיגריה? זה דורש יותר מדי, את זה אתם לא יכולים להפסיק. פשוט כי אתם לא רוצים. ואז הגיע גם הפחד – מה יקרה אם אפסיק לעשן? הרי בת הזוג מעשנת, הרי בן הזוג מעשן, הרי כולם בעבודה מעשנים. החלק הכי טוב ביום שלכם הוא הסיגריה בבוקר עם העיתון, ובצהריים עם החברים, ובערב עם הקפה. ובין לבין, כשאתם רוצים לנשום קצת אוויר.

סיגריות (ShutterStock)

לא בשביל אחרים - בשביל עצמי

המבט המבוהל שהיה לי ולשאר האנשים בחדר התחליף במבט עם הרבה סקפטיות ומעט תקווה. בסוף המפגש פשוט קיבלתי את ההחלטה עם עצמי - אני מפסיק לעשן

ואז חבר סיפר שהלך לסדנא של אלן קאר, לפני שנתיים, ומאז לא עישן אפילו סיגריה אחת. ולא האמנתם לו, כי הרי גם אתם מעשנים, ואתם יודעים שאי אפשר פשוט להיגמל ביום אחד. והוא אתגר אתכם, ואמר שהוא מוכן להתערב על ארוחת ערב במסעדה יוקרתית, אם רק תלכו ותנסו. ואתם אוהבים לאכול, ויש את הוייטנאמית החדשה הזאת שפתחו עכשיו, ודווקא בא לכם לאכול שם. אז נרשמתם. כסף קל.

בלילה שלפני גיגלתם, כמו כולם, את הסדנא. "השיטה הקוגניטיבית להפסקת עישון" כתבתם, וגיליתם שגם אופרה וינפרי עשתה עליה ראיון, וסיפרה שם שכבר 15 מיליון איש ברחבי העולם נגמלו בעזרתה. רגע של פקפוק חלף בכם, ואז הדלקתם סיגריה והוא עבר. נו באמת, אמרתם לעצמכם, מי מפסיק עשרים שנות עישון בשש שעות. אפילו להגזים לא יודעים שם במידה הנכונה.

המשכתם לקרוא, ראיתם סיפורי הצלחה והמלצות. אבל מי מאמין להמלצות באינטרנט? הרי הכול פיקטיבי, ומה שאתם לא מנסים בעצמכם לא אמין בעיניכם. צודקים. קראתם שלישראל הביא את השיטה רמי רומנובסקי, ושהוא מספר על למעלה מ-90 אחוז הצלחה. ואפילו החזר כספי למי שלא מצליח להפסיק לעשן, למעט דמי טיפול סמליים. צחקתם, סגרתם את המחשב והלכתם לישון. לא לפני הסיגריה של הלילה, כמובן, עם העוגה.

ביום שאחרי ניגשתם לסדנה. פגשתם את המדריך, מעשן לשעבר בעצמו. חיכיתם שיפחידו אתכם, שיראו לכם שקפים מפחידים של סרטן ומחלות, שיזהירו מהסכנות ויורו לכולם להשליך את הסיגריות מיד לפח ולשכוח מהן לתמיד. ואז המדריך הכריז על הפסקת סיגריה. הייתם בשוק, אבל יצאתם עם כולם. הרי לא תגידו לא לסיגריה טובה.

חזרתם מההפסקה, והמדריך התחיל לדבר. אני לא אגרום לכם להפסיק לעשן, הוא אמר, אני אגרום לכם להפסיק לרצות לעשן. והוא דיבר על ההתמכרות, וההיבטים השונים שלה, והגמילה וההשלכות שלה. ודווקא היה לי נוח על הכורסא, והשיחה הייתה קולחת ומעניינת, והמבט המבוהל שהיה לי ולשאר האנשים בחדר התחלף במבט עם הרבה סקפטיות ומעט תקווה. והתקווה הזאת הלכה וגדלה עד שבסוף המפגש פשוט קיבלתי את ההחלטה עם עצמי – אני מפסיק לעשן. לא בשביל הסדנה, לא בשביל החברים ולא בשביל המשפחה. בשביל עצמי.

קוראים לי ערן, אני בן 42 מחיפה, וכבר יותר משנה וחצי שאני לא מעשן. אפילו לא גונב שאכטות מהחברים לעבודה. האם הסיגריה חסרה לי? האמת היא שזה בדיוק מה שפחדתי ממנו, אבל בניגוד לכל הניסיונות הקודמים הפעם אני מרגיש שזה באמת מאחוריי. אני יכול לעבור את היום גם בלי לצאת שש פעמים להפסקות סיגריה, ואני יכול ליהנות מהקפה והעוגה גם בלעדיה. ושאני עושה את זה בשביל עצמי, ושמח שקיבלתי את ההחלטה הזאת. האם זה היה קורא בלי הסדנא של אלן קאר? סביר להניח שלא. אפשר להגיד שהחיים שלי השתנו. עכשיו, הגיע הזמן שתשנו גם את החיים שלכם.

עוד כתבות ב-טוב לדעת