פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      גילוי מרצון – אפשרי גם בימים אלו ממש

      הדחיינות הישראלית האופיינית עלולה לגבות מחיר כבד, במיוחד כשמדובר בפעולות מסוג גילוי מרצון מול רשות המיסים. דרך "פורשי רשות המסים", גוף המורכב מעו"ד ומרואי חשבון שעבדו בעבר ברשות המסים, תוכלו להגיש דו"חות רטרואקטיבית ולהימנע מקנסות גבוהים והליכים פליליים

      דנה (שם בדוי) כמעט ופספסה את המועד. בעקבות דחיינות ישראלית אופיינית מצאה את עצמה ב-30 בדצמבר 2016 כשרק 24 שעות נשארו לה לעשות גילוי מרצון, לחשוף בפני רשויות המס את הכנסות העבר שעליהן לא דיווחה ולקבל חסינות מהעמדה לדין.

      בשנת 2016 כולה הונהג הליך גילוי מרצון שנועד לעודד ישראלים שלא דיווחו על הכנסותיהם לעשות זאת. הליך הגילוי מרצון התחיל עוד קודם לכן, אך באותה שנה ניכרה תאוצה בעקבות הצטרפות ישראל למעגל המדינות המשתפות פעולה ומעבירות מידע לרשות המיסים בישראל. כל מי שלא עשה גילוי מרצון הסתכן בכך שהמידע עליו ממילא יתקבל אצל רשות המיסים מהמדינה בה יש לו את חשבון הבנק. ב-1 ביולי 2016, ניתנה תקופת הארכה מיוחדת לשישה חודשים כי היה שינוי גם באלמנט הענישה. נקבע בחוק הלבנת ההון שעבירת מס הכנסה שייכת לחוק הלבנת הון. המשמעות של זה היא שעבירה כזאת גורמת לסיכון גדול הרבה יותר עבור מי שנמנע מדיווח באופן שמאפשר לרשות המסים לשים יד על כל הכסף שבחשבון הבנק שלו, גם אם מדובר בעבירת מס קטנה יחסית.

      "גילוי מרצון נוגע פעמים רבות לאנשים שיש להם חשבונות בנק בחו"ל. חשבון בנק בחו"ל בדרך כלל מהווה אינדיקציה לקיומן של הכנסות", מסביר רואה החשבון והכלכלן פז הלפרין, המנהל את 'פורשי רשות המסים' – גוף העוסק בהדרכת הלקוחות בנושאי מס, המורכב מעורכי דין ומרואי חשבון שעבדו בעבר ברשות המסים.

      לשיחת ייעוץ חינם התקשרו 077-9969614

      פז הלפרין (יח"צ)
      חשבון בנק בחו"ל? יש לדווח על ההכנסות, גם בדיעבד. פז הלפרין

      לדברי הלפרין, כלל לא מדובר באנשים שהעלימו מס בזדון. ברוב המקרים מדובר באנשים שלא היו מודעים לחובת הדיווח שמוטלת עליהם על פי החוק. "הם לא ידעו שהם צריכים לדווח על ההכנסות הללו לשלטונות המס בישראל, משום שתושב ישראל צריך לדווח על ההכנסות שיש לו מכל מקום בעולם ולא רק מישראל. לפעמים גם יש אנשים שיש להם הפסדים ואז הם חושבים שזה לא משנה שהם לא דיווחו על ההכנסות וזה לא נכון. הם עברו עבירה פלילית כמו מי שאין לו הפסדים. בנוסף לעבירה הפלילית של אי-דיווח ההכנסה, ישנם קנסות נוראיים ודרקוניים שהולכים עד 10 שנים לאחור", הסביר.

      אותם קנסות יכולים להגיע לסכומים עצומים, זאת משום שהקנס עומד על יותר מ-1,000 שקלים בחודש על איחור והוא נגבה עשר שנים לאחור. כך, למשל מי שלא דיווח על הכנסות מאז שנת 2007 - יש לנו 120 אלף שקל רק על הדו"ח של שנת 2007 וכן הלאה. באופן הזה מגיעים בסוף לסכום אסטרונומי. בדיוק לשם כך נועד הליך הגילוי מרצון. במסגרתו ניתן היה להימנע מתשלום אותם קנסות דרקוניים והכל נעשה באופן אנונימי וממוסד.

      פז הלפרין (יח"צ)
      מי שמסיר את המחדל, אין עניין להתעסק אתו ברמה הפלילית

      "במסגרת הגילוי מרצון האנונימי אנחנו פנינו למס הכנסה ורק סיפרנו את פרטי המקרה. מס הכנסה היה חייב לשתף פעולה עם זה כי זו היתה הוראת הביצוע של משרד המשפטים. אחרי שהיינו מציגים את פרטי המקרה היינו מגיעים להסדר ואז היתה ודאות מלאה לבנאדם. הוא ידע בדיוק איפה הוא נמצא. היינו מציגים את ההסדר לחייבי המס. בשלב הזה הוא היה יכול לחזור בו ואף אחד לא היה יודע שזה הוא כי הגילוי מרצון היה אנונימי. אם הוא רצה את ההסדר – היינו מגלים את הפרטים שלו וסוגרים עניין עם מס ההכנסה. מוציאים שוברי תשלום על חבות המס שלו והחייב היה מקבל אחר כך ממשרד המשפטים נייר שקובע שאין עליו שום איום פלילי בנושא הזה", הסביר הלפרין.

      אז מה יש לעשות עם זה עכשיו, אחרי שעבר המועד האחרון לגילוי מרצון?

      "החידוש שעכשיו קורה הוא שאנחנו נחקה את הליך הגילוי מרצון ואנחנו רואים שמס הכנסה משתפים פעולה עם זה", ציין. "אני בא אליהם באותה צורה כמו שהיה בגילוי מרצון האנונימי – מספר להם רק את פרטי המקרה ומגיע איתם להסדר. אני מראה ללקוח את ההסדר ואם הוא מאשר להמשיך עם זה – אני מגלה למס ההכנסה את הפרטים שלו. הם מוציאים שוברים בהתאם ואתה משלם להם. בכך, אתה מבחינתך הסרת את המחדל והם הודיעו בכל מקום בפומבי שמי שמסיר את המחדל אין להם שום עניין לבוא ולהתעסק איתו ברמה הפלילית".

      לדברי הלפרין, באופן הזה, ההבדל היחיד בין הגילוי מרצון הרשמי לבין הנוהל הנוכחי הוא שקודם היית מקבל נייר ממשרד המשפטים שמעניק לך חסינות ועכשיו לא תקבל נייר, אבל הסרת את המחדל ולפי ההצהרה הפומבית שלהם הם לא נוגעים במי שעשה את הדברים בצורה הנכונה והסיר את המחדל.

      אבל אין לי ודאות מוחלטת.

      "זה כמו ודאות של 100%. ברגע שהם הצהירו פומבית, זה נשאר דה-פקטו באותה רמת ודאות. לכן אני עושה את זה".


      הכדאיות של המשך הפעילות דה-פקטו לפי הליך הגילוי מרצון היא לא רק של חושפי ההכנסות הלא מדווחות אלא גם מצד רשות המסים. בכל תקופת נוהל גילוי מרצון שהיה נהוג בשנת 2016 הוגשו כ-7,000 בקשות לגילוי מרצון ודווח הון של כ-3 מיליארד שקלים לרשויות המס. סכום עצום.

      לשיחת ייעוץ חינם התקשרו 077-9969614

      כעת מובן לחלוטין מדוע דנה (שם בדוי) שבסיפורה פתחנו, היתה לחוצה כל כך להשלים את ההליך בזמן. היא לא רצתה להסתבך בפלילים ולא רצתה את הקנסות. הלפרין מספר שפורשי רשות המסים הבינו היטב את המצוקה שלה ונחלצו לעזרתה.

      "היא התקשרה ביום שישי והשותף שלי כבר יצא מהמשרד. התקשרתי אליו והתחננתי. אמרתי לו שאם הוא לא חוזר עכשיו למשרד היא אבודה, כי זה היה הרגע האחרון. הוא חזר ועכשיו ממש (יוני 2017) סיימנו את הטיפול בתיק שלה. מבחינתי זה חסד ומצווה שעשה השותף שלי, שחזר ולא התעלם", ציין.

      מעוניינים לקבל ייעוץ ראשוני ואנונימי ללא עלות? הקליקו

      עוד כתבות ב-טוב לדעת