המילניום החדש הביא עמו שינויים מואצים בתעשייה, במדע ובטכנולוגיה, המשפיעים באופן משמעותי על מקצועות ההנדסה ועל דמותו של המהנדס העתידי. במשך שנים התבססה הכשרתם של המהנדסים בארץ ובעולם בעיקר על הקניית ידע הנוגע ישירות לתחום ההנדסי הנלמד, אך כיום נדרש המהנדס לסט יכולות רחב ומגוון הרבה יותר, על מנת להתמודד עם אתגרי העתיד: עליו לייצר ערך מוסף גדול במיוחד לצורך הגדלת הפריון בתעשייה בארץ והתמודדות בשוק התחרותי הבינלאומי. על אתגר זה מופקדים המוסדות להשכלה גבוהה, שיידרשו לספק לתעשייה בוגרים שהוכשרו למנהיגות הנדסית, בעלי חשיבה חדשנית ויצירתיות, או במילים אחרות - מולטי-מהנדסים.
ואכן, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שליד הטכניון, פרסם לאחרונה דו"ח "חינוך מהנדסים במאה ה-21*", לפיו, על מנת לייצר חדשנות טכנולוגית ולעמוד בתחרות הגלובלית יש צורך בהרחבת השכלתו של המהנדס הישראלי, כבר בשלבים הראשונים להכשרתו. הדו"ח מציג שתי מטרות: האחת - גיבוש מחדש של תכניות הלימודים לתואר ראשון במקצועות ההנדסה, שיאופיינו בהענקת השכלה כללית רחבה ולא רק פרקטיקה מקצועית ספציפית; וגיבוש משותף עם התעשייה של תכניות ללימודים מתקדמים על בסיס מקצועי בעלי אוריינטציה מעשית. הגישה המתגבשת מדגישה שחדשנות הנדסית מחייבת לא רק נדבך של ידע מדעי והנדסי כי אם גם מגוון כישורים נוספים ותכונות אישיות, הניתנים לרכישה או לפחות לשיפור - וכוללים, בין השאר, יצירתיות, פתרון בעיות, חשיבה תכנונית ויזמות.
המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה שואבת עידוד רב מממצאי הדו"ח. כמי שמקיימת למעלה משני עשורים מודל ייחודי של 'התמחות בתעשייה' כחלק מתכנית הלימודים האקדמית, בראודה זיהתה כבר בשנת 2013, כי יש לעצב מחדש את דמותם של מהנדסי העתיד כצורך שהגיע "מן השטח". מאז שוקדת המכללה על שיפור ושדרוג תכניות הלימוד ועל שיטות ההוראה, תוך ראיית המגמות העתידיות וטיפוח דמות "המהנדס האינטלקטואל".
עבודת צוות, קבלת החלטות ותקשורת בינאישית
המכללה מקיימת דיאלוג בלתי פוסק עם התעשייה, לא רק באמצעות תוכנית ההתמחות אלא גם באמצעות קיום מועצות מייעצות למחלקות השונות, הקמת מרכזי מו"פ לקידום הפריון בתעשייה, שיתופי פעולה בין חוקרי המכללה וסטודנטים לחברות ומפעלי תעשייה רבים, מפגשי סיעור מוחות מולטי-דיסציפלינריים לפתרון בעיות אמתיות במפעלים וחברות וימי עיון וכנסים מקצועיים המשלבים בין תעשייה ואקדמיה. לא בכדי נוסף סעיף לחזון המכללה ויעודה - קידום הפריון בתעשייה הישראלית בכלל, ובתעשייה המסורתית בפרט.
על מנת לממש את גישת החדשנות ההנדסית, החלה המכללה בשינוי תפיסת ההוראה ההנדסית בבראודה. במרכז לקידום ההוראה והלמידה שוקדים על פיתוח והטמעה של מתודולוגיות חדשניות להוראת הנדסה. השנה נפתח קורס חדש, המפגיש את הסטודנטים עם כישורים חיוניים למהנדס: פתרון בעיות, עבודת צוות, קבלת החלטות ותקשורת בינאישית, במתכונת של ניתוח אירועים. תכנים אלו משולבים גם בקורסים הנדסיים מתקדמים. לתוכניות הלימוד נוספו קורסים חדשים של המרכז ליזמות במכללה, החושפים את הסטודנטים למגוון רחב של תחומים, הרלוונטיים ביותר ליכולות הנדרשות מהדור הבא של המהנדסים בישראל, כגון: יזמות, חדשנות, חשיבה יצירתית, תכנון עסקי, חשיבה המצאתית, קניין רוחני, פיתוח אבי-טיפוס ועוד. גם המרצים בבראודה נהנים מהגישות החדשניות לחינוך הנדסי בהובלת המרכז לקידום ההוראה, אשר מכשיר אותם בפיתוח קורסים מבוססי בעיות (PBL), המדמים עבודה עצמאית של צוות פיתוח בתעשייה. עד כה פיתחה המכללה 25 קורסים חדשים. מעבר לכך, המרכז מעודד מרצים למעבר לשיטות הוראה והערכה חדשניות וממוקדות-לומד, אשר מחליפות את מתודולוגיות הלימוד המסורתיות ותורמות לשיפור ההישגים האקדמיים, לפיתוח מוטיבציה ללמידה ועוד.
את ההצלחה של המכללה האקדמית להנדסה בראודה בעיצוב מהנדסי המחר היטיב לבטא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, שאמר בכנס תעשייה-אקדמיה האחרון כי: "מהנדסים מגדלים במקומות רבים בארץ, אבל הייחודיות של המכללה האקדמית להנדסה בראודה זה שיתוף הפעולה עם התעשייה, כדי להפוך בסופו של דבר את הידע האקדמי למעשי. אנחנו אוהבים לקלוט כח אדם מהמוסד הזה, כי אנחנו יודעים שאנחנו מקבלים את שני הדברים יחד- ידע ופרקטיות. אני חושב שבהיבט של הקניית ידע וניסיון מעשי, בראודה נמצאת לפני כולם".
*מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. "חינוך מהנדסים במאה ה-21: היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל". חוקרים: פרופ' ארנון בנטור, ד"ר אביגדור זוננשיין; מידענית: תמר דיין. מרץ 2018.