במשך הקריירה, גם המפוארת ביותר, כולנו חווינו את הרגע הזה - הרגע בו מעסיק איתו רצינו לעבוד מתקשר ובפיו הודעת דחייה. המשפט "נמצאו מועמדים מתאימים יותר" אף פעם לא נעים, כמו גם המחשבה שהמשרה שכל כך רצינו תהיה שייכת למישהו אחר.
נכון, זה לא הכי מנחם, אבל סטטיסטית - רוב המועמדים מקבלים את ההודעה הזו. ולא רק זאת, רובם המכריע של המועמדים לאחר קבלת ההודעה מרגישים תסכול, אכזבה מעצמם ויש שמעידים על כך שהדבר מוביל אצלם לירידה בביטחון העצמי ולייאוש מחיפוש משרה.
במקום לפרש את הדחייה ככישלון, פתיחות ואימוץ גישה של למידה מניסיון יכולה לאפשר לכם לראות את ה'דחייה' ממשקפיים של הזדמנות ללמידה, שיפור עצמי ואופטימיות כלפי הראיונות הבאים. ורק שתדעו - אופטימיות היא אחד מהדברים שהופכים אותנו למאושרים, כיוון שהיא מאפשרת לנו לראות את ההזדמנויות והרווחים הטמונים בכל מצב, קשה ככל שיהיה. כלומר, לכל הפחות תהיה לכם עוד התנסות בראיון עבודה - מה שיקדם ויכין אתכם לראיון הבא. ביום בו תגיעו מוכנים ובמיטבכם, התפקיד יהיה שלכם!
כדי לזהות את ההזדמנויות ללמידה ושיפור, היעזרו ברשימה הבאה:
1. האם שאלו אותי שאלה שלא ידעתי לענות עליה?
האפשרות שישאלו אתכם שאלות שלא התכוננתם אליהן תמיד קיימת, וככל שהמראיין מיומן יותר- כך מורכבות הראיון גדלה והשאלות שיעלו יהיו כאלה שלא ציפיתם להישאל.
נסו להיזכר בשאלות שהתקשיתם למצוא להן תשובה. זהו את המוטיב המחבר ביניהן וגלו מהו הנושא שבו אתם צריכים לחזק את הידע או המודעות העצמית שלכם. ברגע שזיהיתם את הנושא, קחו אחריות - היו אקטיביים והשלימו את הפער. למדו עוד על עצמכם.
בנוסף, מכיוון שמטרת ראיון היא לבחון את יכולות החשיבה שלכם והתמודדותכם עם מצבי לחץ וחוסר ידיעה, ככל שתפגינו יכולות אלתור חכמות וחשיבה מערכתית, תגדילו את סיכוייכם לזכות באהדת המראיין.
במצבים כאלה, ציינו כי מדובר בנושא שאינכם מכירים לעומק, אך מיד לאחר וידוי זה, שתפו כיצד הייתם ניגשים אליו - מהם תהליכי החשיבה שלכם ביחס לנושא; מהם תחומי הידע שבהם אתם עוסקים, איך הם מתחברים לנושא, וכיצד לאור התנסותכם הייתם מתמודדים איתו.
2. האם חוויתי בלק אאוט (חישכון) בזמן הראיון?
ראיון עבודה מלחיץ מטבעו ולרוב נתפש כמבחן. בגלל ההתמקדות במשימת הראיון, פעמים רבות נגלה שדווקא רגע לפני הראיון מד הלחץ שלנו עולה (רמת ההתרגשות גדלה, אנחנו הופכים לא נינוחים, מאבדים לרגעים את הריכוז ועוד).
בתהליך ההכנה לראיון חשוב לתת מקום גם להיבטים של הרגעה עצמית, העצמת תחושת הנינוחות וגיבוש ההבנה שהראיון הוא עוד רגע בחוויות החיים ולא מבחן דטרמיניסטי.
בחרו את השיטות והכלים שעוזרים לכם להירגע ולהיות קשובים לעצמכם (נשימות, מדיטציה, שיחת חיזוק עם אדם שמאמין בכם). תרגלו אותם מספר ימים לפני הראיון וגם ביום הראיון עצמו.
3. האם המראיין קטע אותי במהלך כל הראיון?
התנהלות של ראיון עבודה באופן זה מסמנת נורת אזהרה. הדבר עלול לנבוע משתי סיבות עיקריות;
● הראשונה - קשורה לכך שלא הייתם מספיק מעניינים עבור המראיין. שחזרו את הראיון ובחנו עד כמה לדעתכם סיפקתם תשובות ענייניות, מעניינות ולא שגרתיות. נסו להיכנס לנעלי המראיין ולבחון עד כמה סקרנתם אותו וגרמתם לו לגלות עליכם דברים חדשים שלא מצוינים בקורות החיים (אותם הוא בוודאי כבר קרא).
כדי ליצור סקרנות, עליכם לספר סיפור. לתאר את הדברים באופן שיגרום למראיין לרצות לשמוע יותר ויניע אותו לשאול אתכם שאלות על הסיפור והדרך שלכם.
● השנייה - קשורה לכך שכנראה לא הייתם מספיק ממוקדים בתשובותיכם בראיון. נכון שאתם יודעים הרבה מאוד ויש לכם מה להגיד (אחרת לא הייתם שם), אך זכרו שהיושב מולכם חייב לקבל את המידע באופן קצר, פשוט ומדויק.
יש לכם זמן מוגבל לשיחה (במקרים הטובים - כשעה) ובה עליכם להיות במיטבכם ולהצליח להתבלט בין יתר המועמדים. על כן, עליכם לפתח יכולת תקשורת תמציתית.
בנוסף, הדגישו בדבריכם מסרים חשובים שברצונכם להעצים. הדבר יסמן למראיין מהם הדברים החשובים לכם באמת. השתמשו בביטויים כמו: חשוב לי להדגיש..., אני אישית מאמין/ה ש..., הנושא הזה חשוב לי במיוחד כיוון ש… ועוד.
4. האם כשהתבקשתי להציג את עצמי, דקלמתי את קורות החיים?
חשוב לזכור שאת קורות החיים שלכם המראיין קרא טרם הראיון, ולכן הצגה חוזרת של הכתוב גורמת לכם לפספס הזדמנות להציג את ייחודיותכם ואת הערך המוסף שיש באפשרותכם להביא לתפקיד, לצוות ולארגון.
בפעם הבאה כשיבקשו מכם, הציגו את נאום המעלית שלכם (elevator pitch) - הכינו מראש נאום בן דקה לכל היותר המציג אתכם כאנשים. הקפידו לספר את הסיפור שלכם כמעורר עניין ואמפתיה, סיפור ממנו אפשר ללמוד על הידע, הכישורים והחוזקות שלכם מבלי שתתארו אותם באופן ישיר.
מומלץ מאוד לתרגל את נאום המעלית בפני חברים, מכרים ואנשי מקצוע. למדו מהניסיון ואספו משובים שימקדו אתכם במסרים שאתם מעבירים על עצמכם.
5. האם לא הייתי קשוב/ה למראיין?
קרה לכם פעם שרק בסוף הראיון שמתם לב לכך שלא הבחנתם במסר משמעותי אחד במהלך הראיון? - זה קורה להרבה מועמדים והסיבה לכך היא שלפעמים אנחנו מאוד ממוקדים בתוכן השיחה, במילים שנאמרות - במקום ברעיון שמאחוריהן.
אך תהליכי תקשורת בין בני אדם כוללים מרכיבים נוספים מעבר לתוכן השיחה המשפיעים ישירות על האופן בו ייקלט המסר שלכם, למשל: מסרים בלתי מילוליים כמו שפת גוף, טונציה ו'אמירות' שהן מעבר למילים שנאמרות.
כדי לא לפספס את המסרים הללו בראיון הבא, עליכם לפתח יכולת הקשבה של 360 מעלות שתעזור לנתח בזמן אמת את המצב. לשם כך, שחזרו את הראיונות, את התוכן, את שפת הגוף ותגובתיות המראיין (קטע אתכם? היה עסוק בטלפון? הטונציה שלו הייתה מונוטונית?). כעת שחזרו בראשכם כיצד התנהגתם אתם - מה שידרה שפת הגוף שלכם? מה הייתה עוצמת הקול שלכם? האם בחנתם את המסרים שעומדים מאחורי השאלות או שמיד עניתם? שווה לעצור רגע ולחשוב.
העצה שלנו - קחו את השאלות האלו עמכם להמשך הדרך.
רפלקציה וביקורת עצמית הן תמיד טובות (במידה, כמובן) ומניעות אותנו ללמוד מטעויות ולהמשיך קדימה. עכשיו תוכלו לתרגל ולשפר את ה'איך' שלכם בהעברת מסרים תוך משוב מהסובבים אתכם. זכרו, תוכן התשובות חשוב, אך חשוב לא פחות גם האופן בו אתם מנגישים אותו לאדם שמולכם.
בהצלחה!