לאורך אלפי שנים, הייתה ירושלים מוקד משיכה לאינספור אנשים מרחבי העולם. מיליונים עברו בה במרוצת הדורות, רבים גרו בה ורבים סיימו את דרכם בעולם בעיר המופלאה הזו. לכן, אין זה פלא שירושלים משופעת בבתי קברות, חלקם עתיקים יותר וחלקם פחות.
אין ספק שבית הקברות המרכזי והעתיק ביותר בירושלים הינו בית העלמין בהר הזיתים, שבו מקיימת עמותת אלע"ד פעילות חשובה של שיקום מצבות ופיתוח תשתיות. חז"ל ראו מעלה גדולה בקבורה בבית עלמין זה, ולאורך הדורות נקשרו בשמו של הר הזיתים סגולות מיסטיות שונות. מי לא היה רוצה להיקבר סמוך כל כך להר הבית ולמקדש, במקום שממנו על פי המסורת תתחיל הגאולה?
עם זאת, לא רחוק משם נמצא בית קברות קטן בהרבה בגודלו ופחות ערך ביוקרתו, שנשכח ונזנח במשך תקופה ארוכה. אך גם למקום זה ישנו סיפור מיוחד וארוך שנים כמו שרק ירושלים יכולה לספר, וגם הוא זכה לחידוש פניו בשנים האחרונות. מדובר בבית הקברות סמבוסקי, שנמצא על צלעו המזרחית של הר ציון ושוקם לאחרונה על ידי עמותת אלעד.
חשיפתו מחדש של בית הקברות סמבוסקי, הידוע כבית הקברות של עניי ירושלים, החלה כבר לפני כ-40 שנה על ידי דורון הרצוג, מורה דרך צעיר ונמרץ שנהג להרבות בטיולים רגליים בבירה. באחד מטיוליו לבריכת השילוח החליט הרצוג לצעוד על המדרון הצפוני של גיא בן הינום במורד הר ציון. שם, נגלה לעיניו שטח לא מסומן ולא משולט, זרוע הרס ואשפה. להפתעתו, גילה הרצוג תחת ערמות הלכלוך עשרות מצבות מפוזרות בחוסר סדר. עד מהרה התברר לו שמדובר בבית העלמין העתיק סמבוסקי.
התגלית הותירה רושם עז בליבו של הרצוג שהחליט להפוך את שיקום בית הקברות למפעל חייו. הוא פנה לרשויות השונות פעם אחר פעם בבקשה לגדר את המקום ולסלק את האשפה, וניסה לגייס את כלי התקשורת על מנת להעלות לסדר היום את מצבו העגום של הסמבוסקי. כולם הכירו בחשיבות העניין אך לא נמצא הגורם שיקצה את הכסף והמשאבים המתאימים לטיפול בנושא, והרצוג פעל כמעט לבדו לטובת שיקום בית הקברות.
כחלק מהמאמצים לשקם את הסמבוסקי, ערך הרצוג מחקר מקיף על תולדות בית הקברות ועל האנשים הקבורים בו, בתקווה לזהות כמה שיותר שמות של נפטרים. את המחקר המפורט קיבץ הרצוג לספר, ועמותת אלע"ד, שהצטרפה למאמצי השיקום, הייתה צפויה להוציאו לאור. ארבעה חודשים לפני פרסומו נפטר הרצוג במפתיע, והספר, שראה אור לאחר מותו, הוא הבסיס לכתוב במאמר זה.
מה ייחודו של בית העלמין העתיק והנשכח? מי נקבר בו לאורך השנים? מה עבר עליו בעשרות השנים האחרונות וכיצד תרמה עמותת אלע"ד לשיקומו? צאו איתנו למסע בזמן.
תחילתו של הסמבוסקי אינו ידוע. קושאנים או ממצאים חד-משמעיים המצביעים על רכישת השטח ותחילת הקבורה בו אין בנמצא, ונסיבות הקמתו אינן ברורות. מה שכן ידוע הוא שישנן עדויות בנות מאות שנים המתייחסות לקיומו של בית העלמין, כך שמדובר במקום שבו נקברו בעיקר עניי וגלמודי העיר חסרי האמצעים.
עדות ראשונה לקיומו של בית עלמין יהודי בהר ציון אנו מוצאים בדבריו של ר' מרדכי מרויסטיץ שהגיע ממורביה לירושלים בשנת 1616. ר' גדליה מסימיאטיץ, נוסע אחר שהגיע אחריו בשנת 1700, מספר על בית קברות "ישן מימי קדמונים" שנמצא בדרומה של ירושלים ובו מערות. ככל הנראה מדובר בסמבוסקי, שכן לא נמצא בית קברות אחר בדרומה של ירושלים העתיקה שבו נמצאות מערות.
אחד ממקימי פתח תקווה, ר' אריה לייב פרומקין, התגורר תקופה מסוימת בירושלים והתוודע לקיומו של הסמבוסקי. בספרו הוא ציין כי חלק מהקברים בבית הקברות לא ניתנים לזיהוי מכיוון שאין עליהם שום ציון, מה שהקשה עליו לדעת כמה עתיק המקום. עם זאת, הוא סיפר כי הקבר העתיק ביותר שכן זוהה הוא קברו של הישיש משה בן יקיר שנפטר בשנת 1637.
לאחר מלחמת ששת הימים נמצאו בסמבוסקי מצבות נוספות שצוין עליהן תאריך, כשהעתיקות שבהן מגיעות לשנים 1785 ו-1792. עדויות אלה מלמדות כי קבורה יהודית בהר ציון הייתה קיימת ככל הנראה לפחות החל מהמאה ה-17 ובאופן ודאי במאה ה-18, עוד כשהאיזור היה מחוץ לתחומיה המוגדרים של העיר.
בדוחות של ועד העדה הספרדית בימי המנדט הבריטי ניתן למצוא עדויות להזנחה קשה של בית העלמין, במיוחד לאחר מאורעות תרפ"ט (1929). מצבות רבות נהרסו ותושבי האזור השתמשו באבניהן לבניית גדרות ובתים.
ועד העדה הספרדית, שהיה אחראי על הקבורה במקום, ניסה לא פעם לשקם את בית העלמין, אך כמעט שלא עלה הדבר בידו. בתקופה זו עלה לא פעם הצורך בבניית גדר סביב הסמבוסקי, ונעשו כמה מדידות לצורך קביעת גבולותיו. לאורך השנים ניצלו השכנים את היעדר התיחום כדי לבנות את בתיהם בתוך שטח הסמבוסקי, תוך הסגת גבול ולעתים גם עקירת מצבות לשם כך. מפעם לפעם הוגשו תלונות למשטרת המנדט על השחתת מצבות והשלכת אשפה לשטח בית העלמין.
בידיעה שפורסמה בעיתון הארץ ב- 16/8/1938 נכתב:
"...בחלקה המכונה סאמבוסקי הרשו לעצמם השכנים לבנות בית ממש בתוך בית העלמין, לאחר שסילקו בלי היסוס מציאות מצבות שכיסו את המקום. כן זה אנו רואים שעצמות מתים מתגלגלות כדומן, ופה ושם מתבלטות שלדים במורד ההר, מכיוון שהגדרות אשר שמרו על המצבות נהרסו או שנגרפו בהמשך העיתים על ידי הגשמים העזים.
"חשבנו לתומתנו, ועודנו מחזיקים בדעה, שהקמת גדר בשטחים הפרוצים זהו מעשה הוגן, בהיותנו בטוחים, שעל ידי כך נצליח לעצור בעד התפתחות החורבן, אף למנוע את המשך חילול כבודם של שוכני עפר. פעולה מסוג זה נעשית באין מפריע בכל בתי העלמין של העדות האחרות, ויש לתמוה על כי נמצאים מתנגדים לה, ברצותם להשתחרר מהבנת העובדות".
בחודש מאי 1945 ביקרו חברי ועד העדה הספרדית בסמבוסקי וסיכמו את רשמיהם בדו"ח מפורט. בין המשתתפים בסיור היה גם ההיסטוריון והחוקר משה דוד גאון, אביו של הזמר יהורם גאון. חברי הוועד הביעו זעזוע ממצבו הירוד של בית העלמין, וייחסו לכך במידה רבה את העובדה שהמקום לא מגודר כיאות ופרוץ מכל עבר. "קשה לשער ולתאר מה רבה העזובה וגודל החורבן הנראה לעין מכל עבר", נכתב בדו"ח.
הם הוסיפו כי "עשרות מצבות מנופצות ומושלכות מתגלגלות על כל מדרך כף רגל", ותיארו כיצד חלק מהן סולקו לגמרי מעל הקברים לשם הרחבת דרך להולכי רגל. עוד הם תיארו כי שטח ידוע "שלפנים היה זרוע קברי מתים" הפך למגרש כדורגל, בתוך שטח בית העלמין.
לדבריהם, "אם הייתה נבנית גדר סביבו, זו הייתה יכולה להבטיח את המקום משבירת מצבות באין הרף בידי אלמונים ושכנים, וכן למנוע את העוברים ושבים לצאת על גבי קברם של שוכני עפר מתוך רשעות ובשיטתיות".
גם בתקופת השלטון הירדני נמשכה השחתת בית הקברות, ומצבות רבות שימשו את הצבא הירדני לאבני בניין. גם סוחרים בעלי זיכיון ירדני עשו שימוש במצבות. תושבי האזור המשיכו להשתמש בשטח כקיצור דרך לבתיהם, תוך שרגליהם רומסות את כבוד המתים הקבורים במקום. במשך עשרות שנים ננטש והוזנח בית הקברות סמבוסקי, שנותר בשטח ההפקר לאחר מלחמת העצמאות. המצבות חוללו ושמות הנפטרים נמחקו.
מאז שנת 1967, עם תום מלחמת ששת הימים, נמצא בית העלמין סמבוסקי תחת אחריות משפטית של האפוטרופוס הכללי. אך אף על פי שהשטח עבר לחזקת רשות מוסמכת של מדינת ישראל, לא נעשה מספיק כדי לשמור על המקום. להיפך - דווקא מאז החלו פלישות רבות לשטח בית הקברות. בין היתר, תושבי האזור החלו להשתמש בו לחניה, הוקמו בו משחטות רכב ואורוות סוסים, דרכים נפרצו, מבנים בלתי חוקיים הוקמו, וההזנחה נמשכה ביתר שאת.
בעשור הראשון של שנות האלפיים קיימו עיריית ירושלים, רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים מספר מבצעים לשיקום בית העלמין, כשבין היתר סילקו מהשטח את אורוות הסוסים ואת משחטות הרכב שפעלו שם, ניקו את השטח בצורה בסיסית והציבו בשטח אבנים דמויי מצבות על מנת לשמר את נראות המקום. בשנת 2011 החלה החברה לפיתוח מזרח ירושלים בפעולת שיקום נרחבות שכללו את גידור בית הקברות, אך למרות זאת, הפלישות של המבנים, החניות והדרכים לא טופלו. לאורך השנים, מצב בית הקברות הידרדר והוא הפך למוקד של שפיכת אשפה ופסולת בניין.
לאחר שנים רבות שבהן דורון הרצוג פעל כמעט לבדו על מנת לגאול את בית הקברות ולשקמו חלה תפנית, והסמבוסקי זכה לשיקום נרחב בסיוע הרשויות, ובהן משרד ירושלים ומסורת ישראל ועיריית ירושלים.
התפנית החלה לפני כשנתיים וחצי, אז יזם האפוטרופוס הכללי מהלך של העברת ניהול בית הקברות לידי חברה קדישא הספרדית, לאחר שהבין שבמצב הנוכחי הוא לא מסוגל לטפל בבית הקברות באופן ראוי. העברת הניהול אושרה בצו על ידי בית המשפט.
חברה קדישא שהכירה את ניסיונה הרב והמוצלח של עמותת אלע"ד בשיקום הר הזיתים, התקשרה עם העמותה בהסכם לפיו עמותת אלע"ד תפעל בשם החברה קדישא בשטח הסמבוסקי לשם שיקומו, טיפוחו ושימורו. מכוח הסכם זה וייפוי הכוח שניתן לה על ידי חברה קדישא ספרדית, יצאה אלע"ד לדרך והחלה בפעולות השיקום.
בשלב הראשון כללו עבודות שיקום בית הקברות פינוי פסולת בניין, החלפת פחי הזבל בפחים תקינים ודאגה לפינוי סדיר של האשפה מן המקום. לאחרונה החלה עמותת אלעד בעבודות שיקום נרחבות יותר, הכוללות כיסוח העשבים בשטח, ניקוי השטח באופן יסודי, גידור מסודר של בית הקברות, וביצוע עבודות תימוך הנדסיות, כגון בניית טרסה לייצוב חלק משטחי האזור.
טרסה זו שנבנתה לגובה של קצת יותר ממטר, מולאה באדמה נקיה ועל גביה הוצבו מצבות המקנות למקום נראות מכובדת - כיאה לבית קברות יהודי. נוסף לכך, הוצבה קשת מעל שער הכניסה, הנושאת את הכיתוב "בית הקברות היהודי סמבוסקי".
עמותת אלעד ממשיכה בארגון השטח והצבת מצבות לכל אורכו. במקומות שידוע מהמחקר שם הקבור בהם, מוצבות מצבות עם שמות הנפטרים.
בהמשך מתכננת אלעד להציב אנדרטה שתכלול את שמות הקבורים ששמם ידוע, כאשר מדובר ביותר מ-2,000 שמות המוכרים בוודאות. כמו כן, מתוכננת החזרתן לקרקע של כל המצבות שנעקרו לאורך השנים, תוך השארת שבילי גישה להולכי רגל, אשר יאפשרו ביקור מסודר כמו בכל בית קברות אחר.
ההכרה בחשיבותו של בית העלמין סמבוסקי ובחשיבותן של העבודות לשיקומו הגיעו לשיאן בפברואר 2023: בפעם הראשונה מאז קום המדינה נערך במקום טקס אזכרה ממלכתי לזכרם של הנפטרים האלמונים שנקברו במקום. הטקס התקיים בהשתתפות מאות בני אדם והוא נערך במעמד שר ירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש, ראש העיר ירושלים משה ליאון, מנכ"ל עמותת אלעד וחתן פרס ישראל דודל'ה בארי, ונציגי מדרשת "ראשית ירושלים".
בדברים שנשא בטקס אמר שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, כי: "זוהי חובתנו המוסרית לשמור על כבודם של הנפטרים שקבריהם הושחתו במשך עשרות שנים. אני מודה על הזכות שיש לנו, להגיע לכאן היום, לאחר שסגרנו מעגל והחזרנו את כבודם המחולל של הנפטרים. העם היהודי מוקיר את העבר שלו ורואה חובה וזכות לכבד את מתיו. לאחרונה התרחשה כאן בעיר השחתה של בית קברות לא יהודי, אני גיניתי את זה, ומשטרת ישראל פעלה בחומרה נגד החשודים במעשה. אני מצפה שננהג לפחות באותו כבוד כלפי בתי עלמין יהודיים, ונעמוד על כך מול כל העולם".
לדברי ראש העיר, משה ליאון: "לאורך מאות שנים נקברו בבית הקברות סמבוסקי שבהר ציון עניי ירושלים שידם לא הייתה משגת כדי לרכוש חלקת קבר בהר הזיתים. אנשים אלה, שחיו בירושלים ונקברו באופן צנוע, לעיתים אפילו ללא מצבה על קברם בשל דלותם, כבודם חולל ונרמס. היום, זכינו לראשונה לקיים טקס ממלכתי של מדינת ישראל, ולהקים מחדש את זכרם של הקבורים פה". בביקור נוסף באזור, שקיים כמה חודשים לפני כן, ציין ליאון כי "מה שאנחנו עושים כאן זו גמילות חסד אמיתית. טמונים פה אנשים תחת האבנים, יש עצמות, ואנחנו צריכים לשמר את הסמבוסקי לעוד הרבה הרבה שנים קדימה".
מנכ"ל עמותת אלעד, דודל'ה בארי, אמר: "אחרי עשרות שנים של ונדליזם וחילול כבוד המתים, אנחנו סוגרים היום מעגל ומוקירים בטקס ממלכתי את זכרם של עניי ירושלים האלמונים והנשכחים. זכינו להיות שותפים לשיקום בית העלמין סמבוסקי ולהשבת כבודם של הקבורים בו, ואנחנו פועלים כל העת לשימור המקום".
בראיון לרשת ב' שיתפה חנה הרצוג, אלמנתו של דורון הרצוג, מעט מהזווית האישית שלה על פעילותו של בעלה: "דורון מצא 1,500 שמות של נפטרים שהוא יודע בוודאות שנקברו שם. אני זוכרת שבאחד הסיורים בסמבוסקי קם אחד המטיילים ואמר 'סבתא שלי קבורה פה'. עכשיו רוצים להחזיר את הכבוד לכל הנפטרים שקבורים שם".
הודות למחקרו של הרצוג ולפענוח "פנקסי פרנס" - פנקסים שתיעדו את הקבורה בהר הזיתים ובסמבוסקי בלשון שקשה להבנה בימינו - אותרו יותר מ-3,000 שמות של נפטרים הקבורים בסמבוסקי. בעתיד, לכשיסתיים פענוח כל הפנקסים יהיה ניתן לדעת בוודאות את מספר הקבורים בבית העלמין העתיק.