חוק איסור הלבנת הון נולד כתוצאה מההבנה כי היכולת למנוע מעבריינים "להלבין" כספים הינה גורם קרדינלי במאבק כנגד עבריינות סמים, ארגוני טרור והפשע המאורגן והוא כולל הוראות חילוט שכתוצאה מהם נשללות כל הזכויות ברכוש המוחרם מהבעלים המקורי ולטובת המדינה.
פסיקה חדשה של בית המשפט העליון קובעת כי אסור לחלט לנאשם בשוחד כספים שלא שימשו לעבירה, גם לא באופן זמני. לדברי עו"ד שרון נהרי, מומחה לצווארון לבן ולפלילים ויו"ר ועדת הסגרה ופשיעה בינלאומית בלשכת עוה"ד, הפסיקה החדשה היא משמעותית ואף מבורכת.
סוגיית חילוט רכוש למורשעים בדין היא סוגיה שקיימת עוד בטרם נכנס לתוקפו חוק איסור הלבנת הון בשנות ה-2000, העלה והעצים תפיסות רכוש וכספים בייחוד בחשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן והלבנת הון. חוק סדר דין פלילי אישר עוד לפני כן לתפוס רכוש וזה נשאר ולא שונה. כאשר יש חשד שביצעו ברכוש שקשור לעבירה.
במקרה שנידון בפסק הדין החדש שניתן בעניין, נידונה תפיסתה של קרן השתלמות על ידי המשטרה בחקירה של עבירת שוחד של ראש עיריית י-ם לשעבר. בפסק הדין קבע ביהמ"ש העליון כי לא ניתן לתפוס את קרן ההשתלמות משום שעל פי חוק סדר דין פלילי תפיסה שכזו היא רק לאחר הרשעתו.
לעמדת בית המשפט, מדובר ב"תפיסת רכוש סטרילית", כלומר שאין בינה לבין עבירת השוחד כל זיקה. כלומר, שכספי קרן ההשתלמות לא שימשו לביצוע העבירה, לתשלום על עבירה ואינם מיועדים לשמש ראייה במהלך המשפט. לכן, תפיסה סטרילית כזו שאינה לה זיקה לעבירת השוחד לא תורשה להיות תפוסה, גם לא זמנית עד להחלטה אם להרשיע.
לדברי עו"ד נהרי מדובר בפסיקה חשובה ומוברכת שמאזנת בין חזקת החפות לבין חומרת עבירת השוחד. עבירה שחומרתה נובעת ממבצעיה - עובדי ציבור.
לאתר עורך הדין שרון נהרי לחצו כאן
עו"ד שרון נהרי מסביר מהי הפסיקה שמשנה את כללי המשחק בעבירות שוחד
בשיתוף אימפקט
28.3.2024 / 11:23