הסניגור הפלילי בועז קניג מסביר מה החשיבות של הסדר מותנה למערכת הפלילית

אחת הבעיות המרכזיות ממנה סובלת מערכת המשפט במדינת ישראל היא העומס בבתי המשפט. במקרים רבים, הליכים פליליים לוקחים שנים רבות עד להכרעה. בישראל של היום קיימת כמות עצומה של תיקים ביחס למספר השופטים: נכון לשנת 2023, בישראל יש 799 שופטים, אשר מתמודדים עם כ-440 אלף תיקים, ופעמים רבות קורסים תחת הלחץ. לשם השוואה, באירופה יש 21.4 שופטים בממוצע לכל 100 אלף בני אדם, בעוד שבישראל הנתון עומד על 8.5 שופטים.

על מנת להתמודד עם העומס בבתי המשפט, פעלה המדינה להקמת יחידות להסדר מותנה, יחידות שנציגיהם מייצרים הסדרים עם חשודים בעבירות שאינם פשע. ההסדר מותנה מחליף את ההליך הפלילי בעניינו של מבצע העבירה ובכך חוסך זמן שיפוטי רב. לדברי עו"ד בעז קניג, סניגור פלילי בכיר, אחד היתרונות הגדולים בהסדר המותנה הוא בהחלט בכך שהוא מפחית את העומס על המערכת המשפטית. יחד עם זאת, לדבריו, במקרים רבים ניתן היה לחסוך זמן יקר ולגנוז חשדות כבר בתחנת המשטרה.

מבחינת היתרונות לחשוד בביצוע העבירה, גם כאן, אומר עו"ד בועז קניג, יש יתרון רב. מדובר בהליך שבמסגרתו החשוד כלל אינו עומד לדין וכתוצאה מכך גם אינו נושא הרשעה בפלילים. זאת, לצד הזמן הרב של התנהלות ההליך שנחסך ממנו.

הליך של הסדר מותנה אינו מתאים לכל חשוד, שמדובר בעבירות שלא מגיעות מבחינת המדרג לעבירות פשע. יש תנאים נוספים שעל החשוד לעמוד בהם. רק מי שלא נחקר במשטרה ב-5 השנים האחרונות יכול להגיע להסדר זה ועליו גם להיות ללא עבר פלילי. על מנת להגיע להסדר, על סנגורו של החשוד לפנות ליחידת ההסדר עוד בטרם הגשת כתב אישום. במסגרת זו, נערך חוזה בין הצדדים, שכולל את נטילת האחריות מצד החשוד, וכן תנאים מסוימים שעליו לעמוד בהם, כמו למשל השתתפות בקורס, תשלום קנס, פיצוי לנפגע העבירה ועוד.

רוצים לדעת עוד על ההליך שעוקף את המשפט הפלילי? קראו כאן