על פי החוק במדינת ישראל, כאשר אדם נפגע מעבירה פלילית, הוא אינו צד להליך המשפטי הפלילי ורשויות החוק הן אלו שמגישות את כתב האישום, בשם מדינת ישראל.
יחד עם זאת, עומדות לו מספר זכויות המוסדרות במסגרת חוק זכויות נפגעי עבירה. ובנוסף, הוא יכול לתבוע בתביעה אזרחית נגררת לפלילים.
עוה"ד אורי קינן, המומחה לליטיגציה, מבהיר כי זכויות נפגעי עבירה קיימים, בהתאם לחוק, כבר משלב חקירת החשוד.
לדבריו, בשנים האחרונות הפרקטיקה של נפגעי עבירה ושמירת הזכויות שלהם הולכת וצוברת תאוצה וישנה חשיבות למעורבותו של נפגע העבירה בהליך הפלילי.
למעשה, מעמדו של נפגע עבירה, במידה ומדובר בעבירת פשע, הפך יותר ויותר מרכזי והזכויות הולכות וגדלות. נפגע העבירה יכול להיות מעורב בניהול ההליך מול הפרקליטות - רשאי להטיל וטו על הסדרי טיעון, לקבל אינפורמציה כל אימת שהתיק מתנהל בשלביו השונים, לקבל חומרים מתוך התיק ועוד.
נפגע העבירה, מוסיף עו"ד קינן, הופך לחלק אינטגרלי וזכאי לדעת מה קורה בהליך. אף שהפרקליטות היא זו שמנהלת ההליך בשם המדינה, כיום לקורבן העבירה יש זכויות מלאות לדעת מה קורה בהליך.
עו"ד קינן מצביע על מגמה נוספת והיא בעלייה תלולה בשנים האחרונות בסכומי הפיצוי שנפסקים לנפגעי עבירה. העלייה בסכומי הפיצוי נובעת משימוש גובר בתביעה נגררת לפלילים. בעוד בהליך הפלילי עצמו מוגבל ביהמ"ש בפסיקת פיצוי של עד 260 אלף שקלים פיצוי, הרי שבתביעה נגררת לפלילים הסכום אינו מוגבל.
עוד על תביעה נגררת לפלילים וכיצד מגישים אותה - בכתבה הבאה
עורך הדין אורי קינן מסביר מהן זכויות נפגעי עבירה בהליך הפלילי
בשיתוף אימפקט
28.3.2024 / 11:27