ניכור הורי - מכת מדינה או מנוף משפטי?

בשנים האחרונות הפך הביטוי "ניכור הורי" לביטוי שגור המשמש את אחד הצדדים במסגרת מלחמת הגירושין והוגדר לא פעם כ"מכת מדינה". מנגד, ילד אשר מסרב לקיים קשר עם הורה מוגדר כ"בן מורד". איתנו עוה"ד ענבר לב, מומחית לדיני משפחה שתסביר לנו על המישור המשפטי של הקשר בין הורים וילדים.

לדברי עו"ד לב, האחריות לקשר שבין ההורה לילד מוטלת על שניהם, כלומר גם על ההורה וגם על הילד. לצד זאת, צריך לזכור, כי ככל שהילד קטן יותר האחריות על ההורה גדולה יותר, וככל שהילד גדל ניתן לאזן בין הדברים ולשני הצדדים יש אחריות לקשר.

בשנים האחרונות בישראל הפך המונח של "ניכור הורי" לפופולארי בסכסוכי גירושין, כמו גם בבתי המשפט לענייני משפחה. לפי עו"ד ענבר לב, אין מדובר במונח חדש או בתופעה חדשה, אלא בהגדרה שנכנסה לחיינו כבר לפני כעשור. לדבריה, עובדים סוציאליים הם שהם הניבו את פרי המונח והביאו אותו לביהמ"ש לענייני משפחה.

אך כאמור, תופעת הניכור ההורי הייתה נפוצה מיום שזוגות החלו להתגרש, רק שהם הוחלף בין "בן מורד" ל"ניכור הורי".

לדברי עו"ד ענבר לב, הגישה כעת במערכת השיפוט ובקרב העובדים הסוציאליים היא להפסיק להשתמש במושג הזה. ולחזור לשימוש בבן מורד. ביטוי זה מגיע מההלכה הדתית והוא מדבר על ילד שניתק קשר עם אחד ההורים.

לאתר האינטרנט של עורכת הדין ענבר לב