שאיבת זרע מהמת היא רק שלב ראשון בהליך מורכב

מתחילת המלחמה בוצעו עשרות הליכים לשימור זרע מגופם של חיילים ואזרחים שנהרגו, אך עתיד היכולת להשתמש בזרע אינו ברור. בנות זוגם של הנפטרים, כמו גם בני משפחתם, נאלצים להתמודד מול החוק היבש בניסיון להביא ילד לעולם.

לדברי עו"ד דפנה כהן סטאו, ממשרד עורכי הדין ויקטוריה גלפנד המתמחה בליווי משפטי בדרך להקמת משפחה מדובר בנושא קשה וכאוב ומלא מהמורות בדרך.

לפי עו"ד כהן סטאו, אחד הדברים המשמעותיים מאז המלחמה, זה שנשאב זרע מחיילים והרוגים רבים כאשר לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לפברואר 2024 נשאב זרע מ-110 חיילים ומ-10 אזרחים.

על מנת לתת מענה ולהקל בשאיבת הזרע מהמת, בעקבות המלחמה, חל שינוי בהנחיות היועצת המשפטית לממשלה. עד המלחמה בנות זוג שאיבדו את יקיריהן יכלו לשאוב זרע מהמת ללא התערבות ביהמ"ש ואילו קרובי משפחתו נאלצו לפנות בבקשה לבית המשפט ולקבל את אישורו.

לדברי עו"ד כהן סטאו, המצב הזה השתנה, וכעת יכולים גם הורים ובני משפחה של הנפטר לבקש לשאוב את זרעו והדבר מתאפשר. ואכן, מרבית הבקשות לשאיבת זרע, 82 במספר, הגיעו מהורים של חיילים ואזרחים שנפטרו.

לצד זאת, מדגישה עו"ד כהן סטאו, כי זהו רק הצעד הראשון וכי המורכבות הגדולה היא הלכה למעשה לעשות שימוש בזרע לצורך הבאת ילדים. הורים המבקשים לעשות שימוש בזרע דרך פונדקאות אינם יכולים לעשות כן, אלא רק בסיוע של אישה שתשמש כהורה לילד. אך הבעייתיות אינה מסתיימת כאן, ועל ההורים ובני המשפחה גם להוכיח שהנפטר היה מעוניין בילדים גם לאחר מותו, שזה היה רצונו.

יוזמת חקיקה שעברה כבר קריאה טרומית, אך טרם אושרה נוגעת למצב הזה, ומטרתה להסדיר את הנושא. לצד זאת, לדברי עו"ד כהן סטאו, יש רצון גם להקל את הסוגייה עבור מי ששכלו את בניהם וכבר שאבו זרע.