סמים במרשם - האם מגפת האופיואידים בדרך לישראל?

סכנת משככי הכאבים: כמיליון אמריקאים מתו מאז תחילת המילניום בעקבות התמכרות למשככי כאבים ממשפחת האופיואידים. בעוד בארה"ב הכירו בתופעה ומיתנו את כמות רישום המשככים הרי שבישראל זינק שיעור המרשמים המונפקים לתרופות לשיאים חדשים - ועל פי מחקר חדש של מרכז טאוב, עבר את הכמות בארה"ב.

לדברי עו"ד גלעד גינזבורג, מומחה ברשלנות רפואית מגפת האופיואידים החלה בארה"ב אך הגיעה לישראל זה מכבר וכבר בשנת 2020 נמצא שישראל היא המדינה עם השיעור הגבוה בעולם לאותן תרופות משככות כאבים ממכרות.

אופיואידים הינם קבוצת תרופות הידועות בתכונותיהן החזקות להקלת כאבים, המופקות מצמח הפרג או מסונתזות במעבדות. קטגוריה זו כוללת תרופות כגון אוקסיקודון, הידרוקודון ופנטניל, אופיואיד סינתטי. באופן מסורתי, אופיואידים ניתנים במרשם להקלה על כאבים חריפים לאחר ניתוחים או פציעות, ולטיפול פליאטיבי להקלה על כאבים במחלות סופניות. יעילותם בהקשרים אלו אינה מוטלת בספק, שכן הם פועלים על ידי היקשרות לקולטני אופיואידים במוח, בחוט השדרה ובאזורים אחרים בגוף, וחוסמים ביעילות אותות כאב ומספקים הקלה משמעותית.

עם זאת, התועלת של אופיואידים אינה מוגבלת רק לניהול כאבים. בניסוחים מסוימים, הם יכולים להקל על שיעול ושלשול חמורים, מה שמדגים את הרבגוניות שלהם כתרכובות רפואיות. למרות שימושים לגיטימיים אלו, הסיכון המובנה להתמכרות בשימוש לא נכון או לאורך תקופה ממושכת הטיל צל שנוי במחלוקת על אופיואידים. לב המחלוקת סובב סביב יישומם לכאבים כרוניים, שבהם האיזון בין תועלת לנזק הוא עדין. הגבול בין שימוש טיפולי לבין פוטנציאל התלות וההתמכרות הוא דק, מה שמדגיש את המורכבות של אופיואידים ותפקידם ברפואה המודרנית.

מדוע זה קורה?
לדברי עו"ד גלעד גינזבורג ממשרד עורכי הדין ענת גינזבורג ושות, ההתמכרות לתרופות לא פעם מגיעה בגלל שהרופאים רושמים אותן ביתר קלות. במקרים בהם ניתן לטפל בחולה או במי שסובל מכאבים חזקים בתרופות קלות יותר או בשיטות אחרות, ולמרות זאת הוא מטופל בתרופת ממשפחת האופיואידים והוא מפתח כלפיה תלות.

ניתן לאתר את שורשיה של מגפת האופיואידים לסוף שנות ה-90, אז החל גל של מרשמי משככי כאבים אופיואידיים. תקופה זו סימנה שינוי מהותי בפרקטיקה הרפואית, שהושפע במידה רבה מאסטרטגיות שיווק אגרסיביות של חברות התרופות, שהבטיחו לקהילה הרפואית את בטיחותם וסיכון ההתמכרות הנמוך הקשור למשככי כאבים אופיואידיים. הדבר הוביל לעלייה חסרת תקדים במרשמים, והפך את האופיואידים לזמינים בקלות.

בתחילה, אופיואידים רשומים בעיקר לכאבים אקוטיים ולטיפול בסוף החיים, אך השימוש בהם התרחב גם לטיפול בכאב כרוני, החלטה שתביא עמה השלכות מרחיקות לכת. ככל שמספר המרשמים עלה, כך גם השימוש לרעה. אנשים רבים החלו להשתמש באופיואידים מסיבות שאינן רפואיות, נמשכים לתחושת האופוריה החזקה שתרופות אלו יכולות לחולל. שימוש לרעה זה לא הוגבל רק למטופלים; הוא התפשט גם למשתמשים פנאי שקיבלו תרופות אלו באמצעות מרשמים או באופן בלתי חוקי.

הכישלון לחזות ולמתן כראוי את הפוטנציאל הממכר של תרופות אלו הביא למשבר בריאות הציבור. בתחילת שנות ה-2000, ההשפעות השליליות של שימוש נרחב באופיואידים הפכו לברורות באופן מדאיג, כאשר מקרי המוות ממנת יתר ושיעורי ההתמכרות נסקו. זה סימן את תחילתה של מגפת האופיואידים, משבר שהרחיב את השפעתו הרחק מעבר לארצות הברית, והציב אתגר בריאותי עולמי.

תפקידן של חברות התרופות
לחברות התרופות היה תפקיד מכריע ביצירה ובהסלמה של מגפת האופיואידים. בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, חברות כמו פרדו פארמה שיווקו באופן אגרסיבי אופיואידים כמו אוקסיקונטין, תוך שהן טוענות לבטיחותם ולסיכון נמוך להתמכרות. טענות אלו, שהתבררו מאוחר יותר כמוטעות, השפיעו באופן משמעותי על הרגלי המרשם של רופאים ברחבי ארצות הברית. אסטרטגיות השיווק שבהן נקטו חברות אלו לא היו רק משכנעות, אלא גם ערמומיות, שכן הן המעיטו בחשיבות הסיכונים הכרוכים בשימוש ארוך טווח באופיואידים, תוך שהן מגזימות ביתרונותיהם בטיפול בכאב כרוני.

הדחיפה האגרסיבית לאופיואידים חברה לתמריצים כספיים לרופאים וקמפיינים חינוכיים מטעים שכוונו הן לאנשי מקצוע בתחום הבריאות והן לציבור. הדבר יצר סערה מושלמת, שבה מרשם יתר של אופיואידים הפך לדבר שבשגרה. תפקידה של תעשיית התרופות הסתבך עוד יותר בשל פיקוח בלתי מספק מצד גופי רגולציה, שנכשלו בזיהוי וצמצום פרקטיקות אלו בשלב מוקדם.

כשהאמת על סיכוני ההתמכרות לאופיואידים והמידע המטעה שהופץ על ידי חברות אלו, התבררו, חברות תרופות אחדות התמודדו עם תביעות משפטיות וביקורת ציבורית.

תביעה תקדימית בישראל
משרדו של עו"ד גינזבורג הגיש לאחרונה תביעה תקדימית בנושא של הסמים האופיואידים לקבלת פיצוי בגין רשלנות רפואית.

לדבריו, משרדו הגיש כבר מספר תביעות מסוג זה ובקרוב יוגשו תביעות נוספות. התביעות מפנות אצבע מאשימה כלפי המוסדות הרפואיים - בתי החולים או קופות החולים, ששגו ברישום התרופות ונהגו, למעשה ברשלנות.

התרופות הממכרות הללו, מוסיף עו"ד גינזבורג, ניתנו שלא תמיד לצורך, ללא מעקב וללא ניטור וגרמו לאנשים מהשורה להפוך תלויים בסמים, ללא אפשרות לעבוד או לקיים חיים נורמליים.

- כיצד ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית? קראו כאן