מה המשמעות של רישום זכויות בטאבו?

רישום זכויות במקרקעין בישראל מתבצע מול אגף הפועל תחת משרד המשפטים. נסח הרישום נקרא בעבר "טאבו" והכינוי דבק בו עד היום, אך לאורך הדרך חלו לא מעט שינויים בפרוצדורה הבירוקרטית הזו.

עו"ד אהוד גולן, מומחה למקרקעין ויו"ר ועדת מקרקעין בלשכת עורכי הדין, אומר כי מי שאחראית על רישום זכויות במקרקעין היא המדינה. לדבריו, המדינה הפקידה את הרישום באגף שנקרא לשכת רישום מקרקעין, וזהו למעשה הטאבו ולשם מתרכז רישום זכויות.

יחד עם זאת, לא כל הזכויות של כל האנשים רשומות בטאבו משום שיש עדיין זכויות שרשומות בחברות משכנות, גוף שהקבלן הקים צורך רישום ביניים עד לרישום בטאבו. בנוסף יש גם קרקעות הרשומות אצל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), גוף שלמעשה מנהל את קרקעות המדינה ובינתיים רושם אצלו רישומים של זכויות שעדיין לא רשומות בטאבו.

מתי נשתמש בנסח טאבו? לפי עו"ד גולן, נסח טאבו הוא למעשה תעודת הזהות של הנכס והוא פורט את מאפייניו: גודל, קומה וכו'. יש גם נסח טאבו של בית משותף בו ניתן לקבל מידע גם על השכנים ועל הבעלים הנוספים בקרקע. נסח הטאבו מפרט עוד מי הבעלים של הזכויות והאם יש עיקולים שעבודים, משכנתאות או הגבלות, למעשה כל הפרטים שאנו זקוקים לדעת על הנכס, כדי שנוכל לברר האם ניתן לעשות פעולה שאנחנו מעוניינים באותו הנכס.

מה המשמעות הפרקטית של רישום זכויות בטאבו, או ברשות משכנת?
למעשה, אם רוצים לבצע פעולה בנכס מסוים, עלינו לוודא שהזכויות רשומות על שמנו. למשל, אם ירשנו דירה, עצם הפטירה מקנה את הזכויות בירושה אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים לבצע פעולות בדירה עצמה או בנכס שירשנו. כדי שזה יקרה, עלינו לוודא שהזכויות יירשמו.

לדברי עו"ד אהוד גולן, הוא נתקל לא פעם בשאלה האם ניתן למכור דירה במידה והיא לא רשומה בטאבו. לדבריו, התשובה לכך היא שכן, ניתן למכור כל עוד אין הגבלה, עיקולים ושעבודים. יחד עם זאת יש לבדוק את אישור הזכויות עצמו, אך בעיקרון אין הבדל, מבחינת הקונה, אם הזכויות רשומות בטאבו או במקום אחר. העיקר שהזכויות רשומות.

לכל הכתבות של עורך הדין אהוד גולן לחצו כאן