על אף העובדה שמצופה כי מערכת המשפט תהיה אחידה בנושא פסיקת מזונות בעת גירושין, בעקבות פסיקות חדשות של בית המשפט ובית הדין הרבני, אנו נוכחים לדעת כי אין חדש תחת השמש, וכי הערכאה השיפוטית שבה מתבררת תביעת המזונות, עדיין משפיעה רבות על גובה המזונות, רק ההפך.
אם בעבר הנחת המוצא הייתה שבית המשפט לענייני משפחה מחייב במזונות גבוהים, ואילו בית הדין הרבני מחייב במזונות נמוכים, היום אנו עדים להתהפכות המטוטלת, כך שקיימת נהירה של גברים לביהמ"ש לענייני משפחה, בעוד נשים מוצאות עצמן מגישות תביעת גירושין בבית הדין הרבני, רק כדי "לכרוך" את המזונות לתביעתן, כדי שבית הדין יהיה זה שפוסק את גובה מזונות הילדים.
כמובן שמצב מעין זה, יוצר "מרוץ" בין בני זוג שמתגרשים, שכן מי שמגיש קודם את הבקשה ליישוב סכסוך, רשאי לבחור איזו ערכאה תדון בנושא ובכך יכול לשער איזו ערכאה תוביל לתוצאה המשפטית הכדאית עבורו.
הטור שלפניכם, מציג על קצה המזלג את האבסורד שנוצר במהפכת הפסיקה בנושא המזונות.
בשיתוף פורטל ToDivorce.
כיצד מחשבים מזונות ילדים?
על הנייר, חישוב מזונות הילדים גם בבתי המשפט וגם בבתי הדין הרבניים היה מתבצע בהתאם ל"דין האישי", משמע הדין הדתי של האב.
בתמצית ייאמר, כי הדין הדתי קובע שמזונות ילדים ישולמו במלואם על ידי האב, עד גיל 6 כחובה, ומגיל 6-18 מדין צדקה. בפועל, המצב היה שתשלום המזונות הוטל במלואו על האב.
פסיקה מעניינת של בית המשפט העליון משנת 2017, בע"מ 919/15, שינתה את פני הדברים. פסיקה זו קבעה כי מעתה, כאשר עוסקים בילדים מעל גיל 6, תשלום המזונות יחולק שווה בשווה בין שני ההורים, בהינתן שני תנאים:
1.זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים - כאשר זמני השהות מחולקים בין ההורים באופן שיווני, כלומר שהילדים נמצאים עם ההורים בדיוק שווה בשווה, תשלום המזונות יחולק שווה בשווה, ללא התחשבות בהוצאות שוטפות.
כלומר, כל הורה ישלם את ההוצאות השוטפות של ילדיו בזמני השהייה שלהם אצלו, כגון אוכל, בגדים, תספורת ושאר הוצאות "תלויות שהות". כאשר זמני השהות אינם שוויוניים, תשלומי המזונות ייקבעו בהתאם ליחסי זמני השהות של הילדים אצל כל הורה.
2. השתכרות ההורים - תשלום מזונות יחולק שווה בשווה במקרים בהם שני ההורים משתכרים ברמה דומה.
ואולם, במקרה שיש פער מהותי בשכר, תשלום המזונות ייקבע גם בהתאם ליחס בין משכורות ההורים.
האם קיים הבדל בפסיקת מזונות ילדים בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני?
באופן תאורטי, לא היה צריך להיווצר הבדל בפסיקת מזונות ילדים בין בית המשפט לבין בית הדין הרבני, שכן עד היום מזונות ילדים נקבעו בהתאם לדין הדתי ללא קשר לערכאה שדנה בנושא.
בעקבות הפסיקה של בית המשפט העליון, נוצר מצב בו אכן יש הבדל בפסיקת המזונות בין בית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי, שכן אם התביעה למזונות תדון בבית הדין הרבני קיים סיכוי גבוה שתשלום מזונות הילדים יוטל על האב, תוך התעלמות מהלכת בע"מ 919/15.
חשוב לציין, כי ברירת המחדל היא שמזונות ילדים נידונים בבית המשפט האזרחי, ובית דין הרבני ידון במזונות ילדים רק כאשר שני ההורים הסכימו על כך, אולם בפועל כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, ואליה נכרך נושא המזונות, לא פעם מוצאים עצמם נתבעים מנהלים הליך ארוך כדי להעביר את תביעת המזונות לבית המשפט, לא פעם ללא הצלחה, ותוך השקעת זמן ומשאבים כספיים רבים.
כיצד מחושבים מזונות אישה?
מזונות אישה בישראל מחושבים בהתאם למשפט העברי, וקובעים כי הגבר ישלם לאישה מזונות קבועים עד לקבלת הגט (או עד אשר יצא חיוב בגט על ידי בית הדין). גובה המזונות על פי המשפט העברי יהיה בהתאם לרמת החיים שאליה הורגלה האישה, שכן ההלכה קובעת כי האישה "עולה עימו (ברמת החיים) ואינה יורדת", משמע, הבעל לא אמור לגרום לירידה ברמת החיים של האישה עד אשר הנישואים באים לקיצם.
חשוב לציין כי יש מקרים בהם אישה עשויה לאבד את זכאותה למזונות. למשל במקרה שהיא בגדה בבעלה או שהשכר שלה עולה על גובה ההוצאות שלה.
יובהר, כי גם בעניין של מזונות אישה נוצר פער בין בית המשפט לבית הדין הרבני, שכן בית המשפט נוטה שלא לייחס חשיבות לסוגיית הבגידה בבואו לפסוק מזונות אישה.
מרוץ הסמכויות - למה כל כך חשוב להיות הראשון שפותח בהליכי גירושין?
החוק להסדר התדיינויות קובע כי כל תביעת גירושין תתחיל מהגשת בקשה ליישוב סכסוך, שהיא בקשה טכנית שניתן להגיש בקלות ותוך תשלום אגרה מינימלית.
הראשון שפותח בהליכי הגירושין, קרי, הראשון שמגיש בקשה ליישב סכסוך, מקבל זכות קדימה לבחור איזו ערכאה תדון בנושאים השונים הכרוכים בגירושין, ביניהם מזונות אישה, תביעת רכוש וכדומה, וזאת במקרה שבו הצדדים לא יגיעו להסכמות ויהיה צורך בהגשת תביעות.
במצב כזה, נוצר מרוץ סמכויות בין הערכאות, שכן הצדדים ממהרים להגיש ראשונים את הבקשה ליישוב סכסוך, וזאת על מנת לתפוס סמכות בערכאה שתוביל אותם לתוצאה הטובה ביותר עבורם.
עו"ד מנוסה יכול, עם פתיחת הליך יישוב הסכסוך, לזהות האם השופט (או הדיינים) שמונו לתיק נוטים לפסוק לטובת לקוחות מהסוג שלו, ואם התשובה שלילית- להגיש את התביעה לערכאה הנגדית ובכך לשפר את סיכויי התביעה.
לסיכום, במדינת ישראל המתח בין הדת למדינה נוגע במישורים רבים, ובוודאי שאינו פוסח על עולם הגירושין והמזונות. כאשר בית המשפט פסק מזונות גבוהים, בית הדין פסק מזונות נמוכים, וכעת כאשר בית המשפט החל לפסוק מזונות נמוכים בהתאם להלכת בע"מ 919/15, זהו בית הדין שפוסק מזונות גבוהים יותר.
המצב האבסורד בו נתקלנו מוביל לכך שגובה המזונות שהורים ישלמו או גובה מזונות אישה שישלם הבעל, תלוי במידה רבה בערכאה המשפטית בה נידון הנושא, ובכך נשמר מירוץ הסמכויות.
לאור מרוץ הסמכויות שנוצר, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, על מנת לתכנן את צעדיכם בצורה הטובה ביותר ולשפר את סיכויי התביעה.
*הכותב, עו"ד שי קדמי, בעל ניסיון רב בניהול תיקי גירושין - בעלים של משרד בוטיק העוסק בדיני משפחה וירושה.