המצב המשפטי בכל הנוגע לתאונות בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית
החוק שקובע את ההגדרות הרלוונטיות בכל הנוגע לתאונת עבודה הוא חוק המוסד לביטוח לאומי, התשנ"ה -1995.
סעיף 79 לחוק, קובע שתאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. סעיף 80 לחוק מרחיב את ההגדרה בצורה משמעותית וקובע כי גם תאונה שאירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד לעבודה מביתו או להפך, תיחשב כתאונת עבודה.
יחד עם זאת, קיים סייג מאוד משמעותי בחוק שנקבע בסעיף 81 לחוק. סעיף זה קובע כי ההרחבה הנ"ל של תאונות בדרך תהיה בתוקף אך ורק אם התאונה אירעה בדרך הישירה והמקובלת של העובד ממקום העבודה לביתו ולהפך וכי לא הייתה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת.
כלומר, בכל מקרה ומקרה של תאונה בדרך, ביטוח לאומי בודק את הדרך שבה נסע העובד ובוחן האם אכן מדובר בדרך הישירה ושלא היו הפסקות או סטיות בדרך.
מה זה בעצם דרך מקובלת והפסקה או סטיה מהדרך?
סעיף 81 הנ"ל עורר ומעורר עד היום קשיים ניכרים ושאלות רבות שנדונות בפסיקת בתי הדין לעבודה ולמעשה כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו.
בהתאם לפסיקת בתי הדין, הדרך המקובלת היא הדרך הרגילה מהבית לעבודה, כל עוד זו הדרך הנוחה והיעילה מבחינת הזמן או המרחק -
"הדעת נותנת ונסיון החיים מלמד כי העובד יבחר בדרך הקצרה והנוחה ביותר מבחינת המרחק או הזמן המביאה אותו ממעונו למקום עבודתו" (עב"ל 329/03 רחל אספיר - המוסד לביטוח לאומי).
חשוב לציין בעניין זה כי הדרך לעבודה מתחילה מעת יציאתו של העובד מחוץ למעונו הפרטי, כלומר אם החליק העובד במדרכה בדרך לאוטו, מדובר בחלק מהדרך לעבודה. אבל אם התאונה אירעה בשטח הפרטי של הנפגע, אז הדרך לא החלה למעשה ולא יהיה מדובר בתאונת עבודה.
גם לגבי סטיה או הפסקה, קבעו בתי הדין כי יש לבחון פרמטרים של מידתיות ושל סבירות ובעיקר של מטרת הסטיה. בין היתר יש לבדוק את משך הזמן של ההפסקה או הסטייה וכן לבחון את מהות ומטרת ההפסקה או הסטייה והאם מדובר ב"סטיה של ממש".
כאשר תכלית ההליכה או הנסיעה לא הייתה לבית או לעבודה אלא למקום אחר, לצורך צרכיו הפרטיים של העובד, הרי שגם אם לא הייתה סטיה מהדרך, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה, קל וחומר במקרה בו הייתה סטיה מהדרך המקובלת.
ניקח דוגמא של אדם שנסע בדרך לעבודה וזו הייתה מטרת הנסיעה, אבל רצה בדרך לאסוף משלוח עבורו. אם מדובר בעצירה קצרה, על הדרך המקובלת, ומיד לאחר מכן המשיך לעבודה, קיים סיכוי טוב שהמקרה יוכר כתאונת עבודה. אבל אם היה צריך לסטות מהדרך הרגילה שלו לצורך איסוף המשלוח, הרי שבמקרה כזה ככל נראה התביעה תידחה.
בהערת אגב - כמובן שאם מדובר בסטיה מהדרך לצורכי העבודה אזי היא לא נחשבת כסטיה.
דוגמאות לתביעות שנדחו בשל סטיה או הפסקה מהדרך
על מנת להבין עד כמה הסייגים הנ"ל משמעותיים ועד כמה הדקויות יכולות להיות גדולות, נביא מספר מקרים שנדונו בפסיקת בתי הדין לעבודה ונדחו בשל הפסקה או סטיה מהדרך.
כך למשל, נדחתה תביעה של עובדת שיצא מביתה שהיעד הסופי הוא מקום העבודה, אבל עברה לפני כן בבית חולים לצורך ביצוע בדיקות רפואיות, בקביעה כי מדובר בהפסקה וסטיה מן הדרך; כך גם נדחתה תביעה של עובד שניגש בגמר עבודתו למוסך לשם טיפול תקופתי ברכבו ונפגע בדרך וכן של עובדת אשר בגמר עבודתה הלכה למקום אליו הוזמנה להחלפת ערכות מגן ונפגעה בדרך.
כך גם נדחתה תביעה של אדם שבדרך חזרה מעבודתו נסע לקניות בסופר ורק אחרי השלמת הקניות נסע לכיוון הבית ואז נפגע בתאונה.
וכך גם לגבי אדם שבדרך לעבודה עצר בבית חברו ושהה שם למעלה מחצי שעה ובית הדין קבע כי מדובר בהפסקה של ממש ובמקרה דומה גם נדחתה תביעה של אב שסטה מהדרך כדי לבקר בבית בנו ולאחר מכן המשיך למקום העבודה ואז נפגע בדרך ובית הדין קבע כי מדובר בסטיה מן הדרך השוללת הכרה באירוע כתאונת עבודה.
מדובר בדוגמאות בודדות, שממחישות עד כמה הנושא של תאונה בדרך מעורר בעיות ודיונים בפסיקה.
חריג לסייג - גן ילדים ובית כנסת
לסייג של הפסקה או סטיה מהדרך השוללים הכרה כתאונת עבודה, יש 2 חריגים שנקבעו בסעיף 81(ב') לחוק - אם העובד היה בדרך ללוות את ילדיו לגן או היה בדרך לקיים מצוות תפילת בוקר בבית כנסת, כי אז נסיעות אלו לא ייחשבו כסטיה מן הדרך.
כלומר, אם אדם יצא מביתו שהמטרה הסופית היא להגיע לעבודה, אבל לפני כן סטה מהדרך כדי לקחת את הילדים לגן או כדי להתפלל, ונפגע בדרך, הרי שבהתאם לחוק זה לא ייחשב כסטיה והתאונה תוכר כתאונת עבודה.
סיכום
לא כל תאונה שמתרחשת בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה, תהיה תמיד בהכרח תאונת עבודה. בכל מקרה תיבדק הדרך שנעשתה, האם היא הדרך הרגילה, ההגיונית והנוחה, והאם לא היו הפסקות או סטיות מהדרך ששוללות את ההכרה.
לכן, בכל מקרה של פגיעה שאינה בדרך הישירה ממש, כדאי לבחון את הדברים היטב לפני שמפרטים את הגרסה ומעלים את הנסיבות בטפסי התביעה לביטוח לאומי, שכן המשמעות הכספית של טעות במקרה כזה יכולה להיות גדולה.
*הכותב, עו"ד גיל קראוס, הינו בעלים של משרד העוסק בתחום הנזיקין ומימוש זכויות רפואיות כבר למעלה מ - 20 שנה.