פרידה היא סופה של מערכת יחסים, אבל לא של התקשורת המשותפת. בין אם יש לכם ילדים, מכרים או עסקים משותפים, כנראה שתמשיכו להתראות, ורגע לפני שמתחיל ההליך המשפטי מחויבים זוגות המתכוונים להתגרש לעבור פגישת גישור אחת לפחות במרכזי הסיוע.
אולם, לדברי עו"ד שרי ניסימי, מומחית לדיני משפחה, במרבית המקרים הפנייה למגשר של מרכזי הסיוע, בתחילת ההליך, פשוט לא עובדת.
עו"ד ניסימי מתייחסת לחוק גישור חובה, חוק להסדרי התדיינויות שנחקק בשנת 2014 ונכנס לתוקפו בשנת 2016.
במסגרת החוק נקבע כי זוגות בבואם להתגרש, ובטרם פתיחת ההליך המשפטי, מחויבים לעבור ביחידת הסיוע, שם הם נפגשים עם מגשר מטעם יחידת הסיוע, בניסיון להבין מה המחלוקות העיקריות כדי להגיע להסכם כולל, ולייתר את ההליכים המשפטיים הארוכים בביהמ"ש.
נראה, כי אף שמטרת החוק הייתה למנוע את ההתדיינויות בבתי המשפט ולצמצם ככל הניתן את התביעות המוגשות, הרי שבפועל התוצאה היא עבודה רבה יותר לעורכי הדין המייצגים.
אחת הבעיות היא שבתחילת הפרידה "המשפטית" לא תמיד הצדדים נמצאים במקום שבו התקשורת ועצימות הרגשות מאפשרים להם לגשר על הפערים בפני המגשר.
רקע לחוק יישוב סכסוכים במשפחה
חוק יישוב סכסוכים במשפחה, שנחקק ביולי 2016, הביא לשינויים משמעותיים באופן הטיפול בסכסוכים משפחתיים בישראל. לפני חקיקת חוק זה, יכלו אנשים פרטיים להגיש תביעות ישירות לבתי המשפט לענייני משפחה או לבתי הדין הרבניים. החוק החדש מחייב את הצדדים לעבור הליך גישור לפני הגשת תביעות משפטיות. שינוי זה נועד להפחית את העומס על בתי המשפט ולקדם פתרונות מוסכמים. החוק חל על מגוון נושאים משפחתיים, לרבות גירושין, מזונות ומשמורת ילדים, ומשקף מאמץ רחב יותר לקדם פיוס ולמזער סכסוכים במסגרת סכסוכים משפחתיים.
חובת הגישור
חוק יישוב סכסוכים במשפחה, שנחקק ביולי 2016, קובע כי צדדים המעורבים בסכסוכים משפחתיים, כגון גירושין, מזונות או משמורת, חייבים לעבור הליך גישור לפני הגשת תביעה רשמית לבית המשפט. דרישה זו נועדה להפחית את העומס בבתי המשפט ולקדם פתרונות מוסכמים. במקום לפנות מיד לבתי הדין הרבניים או לבתי המשפט לענייני משפחה, על הצדדים להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה. צעד זה יוזם את הליך הגישור, שבו הצדדים מונָחים דרך סדרה של פגישות שמטרתן לפתור את הסכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. גישה זו מעודדת שיתוף פעולה ועשויה להוביל לתוצאות משביעות רצון יותר.
תהליך הגישור
תהליך הגישור מתחיל כאשר הצד המבקש להתגרש מגיש לבית המשפט לענייני משפחה טופס בקשה ליישוב סכסוך ומשלם אגרה. לאחר מכן, בני הזוג קובעים פגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה. פגישה ראשונית זו נועדה למסירת מידע, היכרות ראשונית ותיאום הליך הגישור. הפגישה הראשונה מתקיימת ללא עורכי דין, ומאפשרת לצדדים לשוחח באופן ישיר. פגישות ההמשך יכולות לכלול ייצוג משפטי. יחידת הסיוע מעניקה עד ארבע פגישות ללא תשלום, בתוך 45 יום. אם הגישור אינו צולח, ניתן יהיה להגיש תביעות לבית המשפט.
ייצוג משפטי בגישור
בפגישת הגישור הראשונית, רק הצדדים המעורבים נוכחים ללא עורכי דינם. לפגישות הבאות, עורכי דין יכולים להצטרף כדי לסייע במשא ומתן. גישה זו מבטיחה שהצדדים ינסו תחילה תקשורת ישירה, אך עדיין מאפשרת הכוונה משפטית שתעזור לגבש הסכם גירושין הוגן ומקיף.
עלויות ומשך הזמן של גישור
תהליך הגישור בבית המשפט לענייני משפחה בישראל הינו ללא עלות עבור עד ארבע פגישות, המנוהלות על ידי עובדים סוציאליים מיחידת הסיוע. פגישות אלו נועדו להסתיים תוך 45 יום. במידה ותהליך הגישור מתארך מעבר לתקופה זו, הצדדים רשאים לפנות לגישור פרטי, הכרוך בתשלום נוסף.
הגשת תביעות לאחר גישור
במקרה של כישלון הליך הגישור, לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך יהיו 30 ימים להגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי בנושאים שנותרו במחלוקת. הצד השני יכול גם הוא להגיש תביעות במהלך תקופה זו, מה שמבטיח ששני הצדדים יזכו להזדמנות שווה להציג את טיעוניהם.
סיכום
חוק גישור בסכסוכי משפחה שם דגש על גישור לפני הגשת תביעות משפטיות, במטרה להגיע לפתרונות מוסכמים. גישה זו מעניקה עדיפות להסכמות הדדיות, ומצמצמת את הצורך בהליכים משפטיים. בעוד שחלק מהצדדים עשויים לבחור במגשרים פרטיים, יחידות הסיוע ללא תשלום מספקות שירות חשוב ובעל ערך. הבנת תהליך זה מסייעת לצדדים להתמודד עם סכסוכים משפחתיים בצורה יעילה יותר.
עו"ד שרי ניסימי מוסיפה עוד, כי בכל הליך הגירושין, וכך גם בהליך של גישור חובה, יש חשיבות מכרעת לשאלה מי הראשון שפתח בהליכי הגירושין והיכן. זהו "מרוץ הסמכויות" וחשיבותו בכך שהוא משפיע על הערכאה שתידון בהליכי הגירושין כולם.
במידה והפנייה נעשית לביה"ד הרבני, שם ידונו ההליכים בעניינם של בני הזוג המתגרשים והדבר יעשה על פי דין תורה. אך, כאשר הפניה הראשונית נעשית לביהמ"ש לענייני משפחה, ענייניהם של בני הזוג יוכרעו שם על פי חוק יחסי ממון.
השאלה באיזו ערכאה להתדיין היא מהותית, מבהירה עו"ד ניסימי והיא נבחרת בהתאם לאינטרס של כל צד. לכן, לפני שפותחים את הבקשה צריך לבחון בצורה אסטרטגית עם עו"ד שמבין בדיני המשפחה כדי לבחון מה נכון לאותו הלקוח.