המדריך לרשלנות רפואית בהריון: מקרים נפוצים ודרכי פעולה

הקושי הגדול ביותר בתביעות רשלנות רפואית בהריון, בדומה לתביעות אחרות בתחום הרשלנות הרפואית, הוא הוכחת הקשר שבין התנהלות הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם. במהלך הריון, ישנם שלבים שונים ומצבים רבים אשר הופכים את הנושא למורכב ומסובך אף יותר והוא נחשב לאחד התחומים היותר מורכבים במשפט הישראלי. לכן, הדרך המומלצת ביותר להתמודד עם תביעות בנושא היא בעזרתו של עורך דין רשלנות רפואית.

במדריך הבא נעזור לכם להבין מה יכול להיות מוגדר כרשלנות בתחום, מהן ההשפעות על האם והעובר וכיצד כדאי לפעול במצבים השונים.

לא פשוט להגדיר מהי טעות סבירה של צוות רפואי, כזו שאפשר להחשיב כרשלנות או כזו שאפשר לקשור בינה לבין הנזק שנגרם קשר ישיר. ההריון עצמו כמו שכל אמא יודעת, כולל מספר רב של בדיקות והליכים רפואיים שונים. חשוב לציין שלמרות שהצוותים הרפואיים ברוב בתי החולים ומחלקות היולדות הם ברמה גבוהה, טעיות יכולות לקרות ופעמים רבות המחיר יכול להיות גבוה מאוד. על אותן טעויות, אותם גורמים רפואיים צריכים לקחת אחריות.

רשלנות רפואית בהריון יכולה להתרחש במספר שלבים ומצבים שונים כמו במהלך ההריון עצמו, במהלך הלידה, בזיהוי או חוסר זיהוי של מומים מוקדמים בשלב האבחון, בחוסר העברת מידע רפואי כלשהו להורים, בתחומי הפגייה במקרים של ילודת פגים ועוד. עם זאת, אין חוק במדינה שמגדיר במדויק מהי רשלנות ומה לא, אלא מסגרת של חוקים כללים יותר ולכן מקרים רבים נבחנים לגופם או על פי תקדימים משפטיים.

רשלנות במעקב הריון מסוכנת ויכולה לגרום לנזקים חמורים, כמו אי גילוי מומים בעובר או בעיות בריאותיות אצל האם, שעלולים לסכן את שניהם. מעקב לא מקצועי פוגע ביכולת של ההורים לקבל החלטות חשובות על ההריון ועלול להשאיר אותם בלי מענה בזמן קריטי.
ההשפעות על האם והעל היילוד יכולות להיות רבות ומגוונות, קלות או חמורות. במקרים רבים, הנזקים הם בלתי הפיכים ויכולים לשנות את חייהם של משפחות שלמות, מלבד כמובן את חיי היילוד ואת חייה של האם.

כאמור, לא קיים חוק כתוב שנותן מענה בדבר הגדרה מדויקת לכל מקרה ומקרה בתחום הרשלנות הרפואית בהריון. הקו המנחה את התחום מבחינה משפטית, הוא שבמידה והתרחשה שגיאה, סטייה או טעות כלשהי בשיקול הדעת בהענקת הטיפול הרפואי בזמן ההריון ובמקביל עומדת יכולת ההוכחה - רוב הסיכויים שיהיה מדובר בתיק של רשלנות רפואית בהריון. תביעות רבות בתחום נשענות על זיהוי לקוי או מאוחר, שהיה יכול בדיעבד להיות משמעותי מאוד.

העניין הוא שקשה להגדיר בדיוק מה חורג מרמת טיפול סבירה ומקובלת ואף קשה יותר להוכיח את הקשר לנזק שנגרם. בנוסף, חשוב לזכור שלרוב מאחורי אותם צוותים רפואיים עומדים בתי חולים גדולים שברשותם מערכת עורכי דין גדולה ומכובדת, כזו שתעשה הכל על מנת לנקות את שמו הטוב של המוסד הרפואי אותו הם מייצגים. למרות כל האמור, בעזרתו של עורך דין מיומן ומקצועי ובמידה שיש הוכחה, האפשרות לזכות בתביעה מן הסוג הזה בהחלט קיימת.

ישנם מקרים רבים ומגוונים הנכללים תחת רשלנות רפואית בהריון. הנה כמה מהנפוצים שבהם:

• כשל או חוסר זיהוי מוקדם של מומים בעובר במהלך הבדיקות.
• הענקת טיפול לקוי או לא נכון במקרים של הריונות בסיכון גבוה או בשמירת הריון.
• אי מניעתה של ליד מוקדמת.
• נזק ליילוד בעת ביצוע בדיקת מי שפיר.
• איחור או חוסר בזיהוי של הריון תוך-רחמי.
• חוסר או אי העברת מידע רפואי רלוונטי להורים בזמן ההריון.
• ביצוע לקוי של בדיקות שונות במהלך תקופת ההריון כמו למשל שקיפות עורפית, סקירת מערכות מורחבת, ועוד.
• כשלים וסיבוכים בזמן הלידה או בטיפול לאחר הלידה.
• רשלנות בשלב כלשהו בטיפול ביילוד או באם אשר גרם להם לנזק.
• חוסר אבחון או טיפול מאוחר ברעלת הריון או סכרת הריון.
• אי-הפנייה לבדיקות נחוצות או ייעוץ גנטי לא מדויק.

ההשפעות בתחום יכולות להיות נרחבות ולצערנו לגבות מחירים כבדים מאוד מהמשך חייהם של המעורבים בכך. ילדים יכולים להיוולד עם מומים שונים ועם נזקים בלתי הפיכים שישפיעו המשך חייהם. כמו כן, גם היולדות חשופות ללא מעט סיבוכים ומצבים שיכולים להוביל לנזקים ופגיעות במידות שונות לאחר הלידה.

הנה למשל מספר מצבים שיכולים להתרחש:

• ילדים שנולדים עם שיתוק מוחין.
• ילדים שנולדים עם מומים שונים בלתי הפיכים.
• ילדים שנולדים עם נכויות פיזיות והגבלות מוטוריות כאלו ואחרות.
• נזקים שנגרמים ליולדות, בעיקר במצבים הקשורים לאבחון לקוי של רעלת הריון, הריון חוץ-רחמי, סכרת הריון ועוד.
• ילדים שנולדים על הרצף האוטיסטי או עם תסמונות שונות.

קודם כל, חשוב לדעת שתביעות בנושא אפשר להגיש עד שהילד או הילדה מגיעים לגיל 7. כלומר, לאחר שחולפות 7 שנים חל על המקרה חוק ההתיישנות ואין אפשרות עוד לתבוע. הורים רבים תוהים את מי בדיוק תובעים, אך התשובה בנושא היא איננה חד משמעית ותלויה בכל מקרה לגופו.

באופן כללי, ניתן לומר שאם הרשלנות התבצעה על ידי רופא כלשהו במסגרת בית חולים או מוסד רפואי כלשהו, התביעה תהיה מוגשת כנגד המוסד הרפואי. אך אם מדובר ברופא פרטי, התביעה תהיה מוגשת באופן אישי כנגד אותו רופא.

מקרים אלו לרוב מלווים ברגשות עזים ובתקופות לא קלות אותן עוברות המשפחות. לצד זה, המועד המומלץ והנכון ביותר לפנות לייעוץ ראשוני של עו"ד רשלנות רפואית הוא הרגע בו מתעורר בכם חשד סביר. משמעות הפנייה לעורך הדין היא לאו דווקא הגשת תביעה באופן מיידי, אלא בחינה מחושבת של המקרה והערכה של עורך הדין האם קיים מקום להגשת תביעה בתיק.

פעמים רבות, ייעוץ ראשוני עם עו"ד יכול לגרום לכם להבין שהסיכויים שלכם לזכות בתביעה אינם גבוהים ולכן אולי עדיך יהיה לכם לוותר ולחסוך בכך לפחות לא מעט כסף ומורת רוח.

אך במצבים בהם קיימת עילה לתביעה, יש לאסוף מסמכים רבים ככל הניתן, להתייעץ עם מומחים, לקבל חוות דעת רפואיות חיצוניות ולבנות תיק תביעה יציב שסיכוייו בבית המשפט יהיה טובים ככל הניתן.