איך מתמודדים בענף הנדל"ן עם המחסור בעובדים ועליית מחירי חומרי הגלם?

אומרים שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה, ובכל הנוגע לענף הבנייה בישראל, נראה שהדפוס חוזר על עצמו גם היום. בתקופת האינתיפאדה הראשונה, שהחלה בשנת 1987 ונמשכה מספר שנים, ענף הבנייה בישראל נקלע למשבר בעקבות מחסור חריף בפועלים ערבים, שהיוו את רוב כוח העבודה באתרי הבנייה. בשל המצב הביטחוני דאז, ישראל הטילה מגבלות חמורות על כניסת פועלים מהשטחים, דבר שהוביל לעיכובים בפרויקטים, להתייקרות משמעותית בעלויות העבודה ולצורך במציאת חלופות.

כדי לגשר על הפערים, החלו להגיע לישראל פועלי בניין מרומניה, ובמקביל נרשמו ניסיונות להכשיר ולהעסיק עובדים ישראלים בענף, ניסיון שלא התרומם.

כמעט ארבעה עשורים מאוחר יותר ונדמה כי התמונה חוזרת על עצמה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוטלו מגבלות חדשות על כניסת פועלים ערבים, וכ-100 אלף עובדים נותרו מחוץ למשחק. כדי להתמודד עם המחסור החריף בכוח אדם, חברות הבנייה יחד עם המדינה, החלו לגייס עובדים זרים ממדינות שונות בעולם.

האם מדובר בפתרון מושלם? אביעד חדד, מנכ"ל משותף והבעלים של חברת "בוני המחר" מספר: "ננקטו צעדים להבאת עובדים זרים ממדינות כמו הודו, סרי לנקה ותאילנד, כדי למלא את החסר. אבל הבעיה היא לא רק הכמות, אלא גם האיכות. הפועלים החדשים שהגיעו רגילים לעבוד בקצב אחר, הרבה יותר איטי, והם גם פחות מיומנים מהפועלים הפלסטינים שהכירו היטב את התחום. כך שלוקח להם זמן להסתגל, גם למנטליות וגם לקצב העבודה בארץ. למרות זאת אפשר לראות שיפור וזה תודות לפועלים הסינים, שכבר שנים עובדים בענף, ועוזרים להכניס את החדשים לעניינים, בין אם זה בקצב העבודה או באיכות הביצוע. ועדיין, אין מה לעשות, זה ייקח זמן עד שגם הם יגיעו לרמה הגבוהה של הסינים, שנחשבים היום לטובים ביותר בתחום".

המחסור בכוח אדם בענף הבנייה לא הסתכם רק בהיעדרותם של הפועלים ערבים, אלא גם בפגיעה משמעותית בכוח המקצועי. רבים מחיילי המילואים, העובדים כמהנדסים ומנהלי עבודה נקראו לשירות ממושך, דבר שהוביל להיעדרותם הארוכה מאתרי הבנייה ולעיכובים בפרויקטים.

אולם, המחסור בפועלים מיומנים כאלה ואחרים הוא בעיה אחת מתוך מספר בעיות שהמלחמה יצרה בענף הבנייה. אתגר משמעותי נוסף שחברות הבנייה מתמודדות איתו הוא ההתייקרות המתמשכת של חומרי הגלם. התקפות החות'ים בים האדום שיבשו את מסלולי הסחר העולמיים, דבר שמאלץ גם היום ספינות מסחר לבצע עיקופים ארוכים בדרך לארץ. התוצאה היא זמני אספקה ארוכים יותר ועלויות שילוח שמתייקרות באופן משמעותי.

מעבר לכך, חברות השילוח נאלצות להתמודד עם עלויות ביטוח גבוהות על סחורות המגיעות לאזור, וגם זה משפיע באופן ישיר על מחירי חומרי הבניין המיובאים.

אך מתברר שזה לא האתגר היחיד, כפי שמסביר שמאור סימון, מנכ"ל משותף ובעלים של חברת בוני המחר: "צריך לזכור גם את החרם שהטילה טורקיה על יצוא מוצרים לישראל. זה מקשה מאוד על היבוא של חומרי גלם חיוניים כמו ברזל, פלדה, חיפויים וריצוף, שהיו מגיעים ממנה במחירים תחרותיים.

כדי להתמודד עם המציאות החדשה, אנחנו מחפשים חלופות במהירות ופועלים בגישה אסטרטגית שמביטה קדימה. בין היתר זה אומר לשלם יותר, בין אם עבור כוח עבודה חלופי ובין אם בשל עלויות חומרי הגלם שהלכו והתייקרו, אבל תודות לחוסן הכלכלי של החברה, אנחנו עושים הכל כדי לנטרל פגיעות כך שאפשר יהיה לשמור על רציפות העבודה".

שני הפרויקטים המרכזיים של חברת בוני המחר כיום, באשקלון שם החברה בונה פרויקט מרשים הכולל ארבעה בניינים של 102 יחידות דיור מגוונות, וברחובות שם עתיד לקום בניין בוטיקי הכולל 36 יחידות דיור ובתוכו פנטהאוזים מרהיבים, דירות גן מרווחות, הם עדות ליכולת החברה לחשוב מחוץ לקופסה, להתאים את עצמה לאתגרים ולפעול בנחישות כדי לעמוד ביעדים. דבר שאינו מובן מאליו בעולם הנדל"ן ובעיקר בתקופה הנוכחית.