אורתופדיה לילדים: סימני אזהרה בצליעה שמחייבים בדיקה דחופה

ילד מתחיל לצלוע בלי סיבה נראית לעין? ייתכן שזו בעיה זמנית - אבל גם ייתכן שמדובר בבעיה אורתופדית משמעותית שלא תחלוף מעצמה.

צליעה אצל ילדים עלולה להיראות כתופעה חולפת - תוצאה של נפילה קטנה או משחק אינטנסיבי. אך במקרים רבים, זו גם הדרך שבה הגוף מאותת על בעיה עמוקה יותר: דלקת מפרקים, זיהום, שבר סמוי או בעיה במבנה השלד.

לא כל צליעה היא מצב חירום, אך כאשר היא נמשכת יותר מכמה ימים, מלווה בכאב, חום או נפיחות - חובה לגשת לבדיקת רופא. במיוחד אם הילד נמנע מהנחת רגל, מתעורר בלילה מכאב, או אם ההורים מזהים שינוי פתאומי בצורת ההליכה.

במצבים כאלה, פנייה לאורתופד ילדים המתמחה בתנועתיות ובהתפתחות של מערכת השלד בגיל הצעיר היא הצעד הנכון - גם להרגעה וגם לאבחון מקיף.

כאשר צליעה חוזרת או מלווה בבעיות יציבה, עלולה להסתתר בעיה מבנית בעמוד השדרה. ליקויים כמו סקוליוזיס, קיפוזיס או לורדוזיס עלולים להשפיע על יציבת הילד, לגרום לעיוותים במנח הרגליים ואף לגרור כאבים שמובילים לצליעה.

קיפוזיס - עיקול יתר של עמוד השדרה העליון - נפוץ יחסית בגיל ההתבגרות, בעיקר בקרב בני נוער בגיל גדילה מואץ. אם הילד מתכופף קדימה באופן מוגזם או מתקשה ליישר את הגב - זהו תמרור אזהרה. אבחון מוקדם כולל צילום רנטגן, בדיקת יציבה ומדידת זוויות העקמומיות.

לא תמיד יש צורך בניתוח - אך טיפול פיזיותרפי, חגורת גב תומכת ולעיתים ליווי התפתחותי - יכולים לשנות את המסלול ההתפתחותי של הילד.

צליעה אינה תופעה שעומדת בפני עצמה - היא כמעט תמיד תוצאה של גורם אחר. בין אם מדובר בזיהום במפרק הירך, דלקת בגיד, מחלה אוטואימונית או בעיה עצבית - צליעה היא קריאת עזרה של הגוף.

ילד שמתלונן על כאב בעת תנועה, או שאתם מזהים א-סימטריה ברורה בין הרגליים - כדאי לבדוק גם את מפרקי האגן, עמוד השדרה התחתון, ואפילו את כפות הרגליים. במקרים כאלה, פנייה אל מומחה לעקמת בגב יכולה לחשוף בעיה שטרם זוהתה, ובעזרת טיפול מוקדם - למנוע החמרה לאורך השנים.

גם כשאין עיוות חיצוני בולט - שינוי בדפוס ההליכה, שימוש יתר ברגל אחת או הפעלת לחץ על אזור מסוים - כולם יכולים להיות סימנים לבעיה עמוקה יותר. זיהוי בשלב מוקדם מאפשר לרוב טיפול פשוט יותר, ללא צורך בניתוחים או תהליכים מורכבים.

אבחון נכון אצל ילדים מצריך רגישות מיוחדת. ילדים לא תמיד מסוגלים לתאר במדויק את מקור הכאב או את עוצמתו. רופא אורתופד לילדים יודע לזהות שפת גוף, תגובות תנועתיות, ודפוסי הליכה שיכולים להצביע על הבעיה המדויקת.

תהליך האבחון כולל לעיתים בדיקה פיזית, הדמיות כמו אולטרסונוגרפיה או MRI, בדיקות דם לשלילת תהליכים דלקתיים - ולעיתים גם התייעצות עם תחומים נוספים כמו נוירולוגיה או ראומטולוגיה ילדים.
ככל שהאבחון נעשה מוקדם יותר, כך הטיפול אפקטיבי יותר - וניתן להחזיר את הילד לתפקוד מלא, למנוע הידרדרות ולעיתים אפילו לתקן את מקור הבעיה עוד בשלבי ההתפתחות הקריטיים.

הורים מכירים את ילדיהם טוב מכולם, ולכן כל שינוי - קטן ככל שיהיה - צריך להדליק נורה אדומה. אם הילד פתאום נמנע מריצה, מתעייף בקלות, "נמרח" בהליכה או מתלונן על עייפות ברגליים - אל תמהרו לשייך את זה לעצלנות או תקופה לחוצה.

ילדים לרוב לא מתלוננים סתם. ככל שתשימו לב מוקדם יותר, כך תוכלו לקבל מענה מקצועי בזמן ולהבטיח שהבעיה לא תחריף. השילוב בין אבחון מקצועי, גישה רגישה וטיפול מוקדם - הוא המפתח להתמודדות מוצלחת עם בעיות אורתופדיות בגיל הילדות.