ההבדלים בין השוק הישראלי לבינלאומי בהשקעות אלטרנטיביות

השוק הבינלאומי להשקעות אלטרנטיביות גדול משמעותיות מהשוק הישראלי. ארצות הברית, אירופה ואסיה מהוות את המרכזים העיקריים להשקעות אלטרנטיביות בעולם, עם מספר רב של קרנות פרטיות, קרנות גידור וקרנות נדלן. השוק הישראלי מורכב ממספר מצומצם יותר של שחקנים ומציע פחות קרנות למשקיעים לבחור מהן.

ההבדל בגודל משפיע על מספר היבטים מעשיים. בשווקים הבינלאומיים קיים מגוון רחב יותר של התמחויות - קרנות שמתמקדות בתחומים ספציפיים כמו תשתיות באזורים גיאוגרפיים מסוימים, חברות טכנולוגיה בשלב מסוים, או סוגים מסוימים של נדלן. בישראל, רוב הקרנות האלטרנטיביות מתמקדות במספר תחומים עיקריים - נדלן מקומי, טכנולוגיה ישראלית וקרנות חוב.

המסגרת הרגולטורית בישראל מנוהלת בידי רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון. הרגולציה הישראלית דורשת דיווח תקופתי מפורט מקרנות השקעה וחברות ניהול, כולל דוחות רבעוניים ושנתיים. קיימות דרישות ספציפיות לגבי שקיפות, גילוי נאות ודרכי השקעה מותרות.

בארצות הברית, הרגולציה מתבצעת בידי ה-SEC (רשות ניירות הערך האמריקאית). קרנות פרטיות שפונות רק למשקיעים מוסדיים ומשקיעים מוסמכים פטורות מחלק מדרישות הרישום וההסדרה החלות על קרנות ציבוריות. באיחוד האירופי קיימת מסגרת רגולטורית כוללת עם וריאציות בין המדינות החברות.
ההבדלים הרגולטוריים משפיעים על מבנה הקרנות ועל דרישות הגילוי. בישראל, דרישות הדיווח מפורטות ומחייבות את מנהלי הקרנות לספק מידע רב למשקיעים. בשווקים אחרים, רמת הגילוי עשויה להשתנות בהתאם לסוג הקרן ולמאפייני המשקיעים.

הגדרת הלקוח הכשיר בישראל מבוססת על קריטריונים של נכסים פיננסיים או הכנסה. הסכומים המדויקים מעודכנים מעת לעת על ידי הרגולטור. ההגדרה נועדה להבטיח שמשקיעים בקרנות אלטרנטיביות הם אנשים בעלי יכולת פיננסית והבנה מספקת של הסיכונים.

בארצות הברית, משקיע מוסמך מוגדר לפי קריטריונים של הכנסה או שווי נטו. ההגדרה כוללת גם קטגוריות מקצועיות מסוימות. באירופה, ההגדרות משתנות בין מדינות, אך בדרך כלל דורשות שילוב של יכולת פיננסית והבנה של מוצרים פיננסיים.

מבנה העמלות משתנה בין קרנות שונות ובין שווקים שונים. בשוק הבינלאומי, דמי ניהול ודמי ביצוע משתנים בהתאם לסוג הקרן, לאסטרטגיה ולגודל ההשקעה. קרנות גידור, קרנות פרטיות וקרנות נדלן עשויות להיות בעלות מבני עמלות שונים.

בישראל, מבנה העמלות כפוף לרגולציה ולפיקוח של רשות ניירות ערך. הרגולטור דורש שקיפות מלאה לגבי העמלות ודורש גילוי ברור למשקיעים. במקרים מסוימים, הרגולטור קבע תקרות או הנחיות לגבי עמלות מקסימליות.

השקעות אלטרנטיביות מתאפיינות בדרך כלל בנזילות נמוכה יותר מאשר השקעות בבורסה. תקופות הנעילה משתנות בהתאם לסוג ההשקעה ולאסטרטגיה של הקרן. קרנות המשקיעות בנכסים פיזיים כמו נדלן או תשתיות בדרך כלל דורשות תקופות נעילה ארוכות יותר.

בשווקים הבינלאומיים קיים מגוון רחב של מבני נזילות. חלק מהקרנות מציעות נזילות תקופתית - רבעונית, חצי שנתית או שנתית. קרנות אחרות דורשות התחייבות לתקופה מוגדרת ללא אפשרות פדיון מוקדם. בישראל, קיימת נטייה להציע תנאי נזילות שמאפשרים גמישות גדולה יותר למשקיעים.

בשווקים מפותחים קיים שוק משני שבו משקיעים יכולים למכור את נתחיהם בקרנות פרטיות למשקיעים אחרים. שוק זה מאפשר מידה מסוימת של נזילות גם בהשקעות שבעצם אינן נזילות. בישראל, שוק משני מפותח פחות.

השוק הבינלאומי מציע גישה לאפיקי השקעה מגוונים ברחבי העולם. משקיעים יכולים לבחור קרנות המתמקדות באזורים גיאוגרפיים שונים, במגזרים כלכליים שונים ובסוגי נכסים שונים. הגיוון הגיאוגרפי והמגזרי רחב.

בישראל, רוב הקרנות האלטרנטיביות מתמקדות בנכסים מקומיים או בתחומים שבהם יש לישראל יתרון יחסי, כמו טכנולוגיה. עם זאת, בשנים האחרונות החלו להיווצר קרנות ישראליות המשקיעות בנכסים בינלאומיים, כולל נדלן בחו"ל ואפיקים אחרים מחוץ לישראל.

מערכת המיסוי בישראל שונה מזו שבמדינות אחרות. רווחי הון ממכירת נכסים פיננסיים ממוסים בישראל לפי חוק מס הכנסה, והשיעורים משתנים בהתאם לסוג הנכס ולמאפיינים נוספים. לישראל יש אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות, המאפשרות למשקיעים ישראלים לקבל זיכוי על מיסים ששולמו בחו"ל.
בארצות הברית, רווחי הון ממוסים בשיעורים שונים בהתאם למשך תקופת ההחזקה. באירופה, שיעורי המס משתנים באופן משמעותי בין מדינה למדינה. כל מדינה מפעילה מערכת מס משלה עם כללים ושיעורים שונים.

כאשר משקיעים ישראלים משקיעים בקרנות בינלאומיות, הם נדרשים להתחשב בהשלכות המס בישראל ובמדינה שבה נמצאת הקרן. במקרים רבים נדרש תכנון מס מקצועי וייעוץ משפטי כדי להבין את המשמעויות המלאות.

בישראל, קרנות השקעה נדרשות לפרסם דוחות תקופתיים המפורטים את אחזקותיהן, ביצועיהן ועמלותיהן. הדיווח מתבצע לרשות ניירות ערך ונגיש למשקיעים. הדרישות מבטיחות רמת שקיפות גבוהה.
בשווקים אחרים, דרישות הדיווח משתנות. קרנות פרטיות המיועדות למשקיעים מוסדיים או מוסמכים עשויות להיות כפופות לדרישות דיווח שונות מקרנות ציבוריות. במקרים מסוימים, הדיווח מוגבל יותר והשקיפות נמוכה יותר מאשר בישראל.

השווקים הבינלאומיים פועלים במשך עשרות שנים בתחום ההשקעות האלטרנטיביות, ולפיכך קיימת בהם תשתית מפותחת של נוהלים, תקדימים ומוסכמות. השוק הישראלי התפתח מאוחר יותר והוא עדיין בתהליך של בשלות והתפתחות.

בשווקים מפותחים, השקעות אלטרנטיביות מהוות חלק מהותי מתיקי ההשקעות של משקיעים מוסדיים כמו קרנות פנסיה וקרנות השתלמות. בישראל, השימוש בהשקעות אלטרנטיביות על ידי גופים מוסדיים גדל בהדרגה.

קרנות בינלאומיות גדולות מפעילות צוותים רחבים של מנהלים, אנליסטים ואנשי תפעול. הן נתמכות בתשתית מקצועית נרחבת כולל משרדי עורכי דין, רואי חשבון וגופים נוספים. הקרנות הגדולות משקיעות משאבים רבים בבדיקות נאותות, בניתוח השקעות ובניהול סיכונים.

בישראל, קרנות האלטרנטיביות קטנות יותר בדרך כלל, עם צוותים מצומצמים יותר. עם זאת, המומחיות והמקצועיות קיימות, והחיבור לשוק המקומי והבינלאומי מאפשר פעילות איכותית. חברת iFunds מבית אלטשולר שחם, למשל, מציעה למשקיעים כשירים גישה לקרנות אלטרנטיביות איכותיות תוך ליווי מקצועי וצמוד. הצוות של החברה מבצע בדיקות נאותות על הקרנות, מסביר את המאפיינים והסיכונים, ומלווה את המשקיעים לאורך תקופת ההשקעה.

השוק הישראלי והשווקים הבינלאומיים להשקעות אלטרנטיביות שונים בהיבטים מבניים, רגולטוריים ותפעוליים. השוק הבינלאומי גדול יותר, מציע מגוון רחב יותר של אפיקים ופועל לפי מסגרות רגולטוריות שונות. השוק הישראלי מציע שקיפות רגולטורית, שירות אישי וגישה לתחומים שבהם לישראל יש מומחיות. משקיעים כשירים שמעוניינים לפזר את תיק ההשקעות שלהם יכולים לשקול השקעה בשני השווקים, תוך הבנה של המאפיינים הייחודיים של כל אחד מהם וליווי מקצועי מתאים.