אנדומטריוזיס היא אחת המחלות הנשיות השכיחות והמורכבות ביותר, אך למרות זאת רבות מהנשים הסובלות ממנה עוברות שנים בניסיון להבין את מקור הכאב שהפך לחלק משגרת חייהן. המחלה, שבה תאים הדומים לרירית הרחם גדלים מחוץ למקומם הטבעי, עלולה לגרום לכאבים עזים, לעייפות מתישה, לבעיות עיכול, לפגיעה בפוריות ולעיתים גם לערער את איכות החיים כולה. במאמר זה ננסה לעשות סדר לגבי מהי אנדומטריוזיס, כיצד היא מתפתחת, אילו תסמינים יכולים להתריע על קיומה ואילו דרכי אבחון וטיפול עומדות כיום לרשות נשים המתמודדות איתה.
מהי אנדומטריוזיס?
אנדומטריוזיס היא מחלה גניקולוגית דלקתית, כרונית ותלוית אסטרוגן, שבה תאים דמויי רירית רחם (אנדומטריום) מופיעים מחוץ לרחם, בעיקר באגן, אך לעיתים גם באזורים רחוקים יותר בגוף.
ברחם עצמו רירית הרחם גדלה תחת השפעת הורמונים ומתקלפת בזמן הווסת. כאשר תאים דמויי רירית רחם נמצאים במקומות אחרים בגוף, הם ממשיכים להגיב למחזור ההורמונלי: הם גדלים, מדממים ויוצרים דלקת מקומית, נגעים, ציסטות והידבקויות בין איברים, אך בניגוד לרחם, אין להם דרך כלשהי להתנקז החוצה בצורה תקינה.
סוגי מוקדים ודרגות חומרה
ניתן להבחין בין 3 מוקדי אנדומטריוזיס:
אנדומטריוזיס פריטונאלי שטחי שכולל נגעים שטחיים על קרום הפריטונאום.
אנדומטריוזיס שחלתי שבא לידי ביטוי בציסטות שחלתיות המכונות "אנדומטריומות" או "ציסטות שוקולד".
אנדומטריוזיס עמוק שכולל נגעים החודרים לעומק הרקמות באיברים שונים, כגון רצועות הרחם, שלפוחית השתן, המעיים והמחיצה הרקטו־וגינלית. במקרים נדירים ניתן למצוא נגעים גם מחוץ לאגן, כך למשל בריאות.
מקובל עדיין לחלק את המחלה לארבע דרגות (ממינימלית ועד חמורה), אך חשוב להבין: אין קשר ישיר בין דרגת המחלה לבין עוצמת הכאב שהאישה הסובלת ממנה חווה. אישה עם אנדומטריוזיס בדרגה נמוכה יכולה לסבול מכאבים קשים מאוד, ואילו מחלה מתקדמת יכולה שלא להסב כמעט כאבים ולהיות כמעט ללא תסמינים. כן נמצא קשר מסוים בין דרגת המחלה לבין בעיות פוריות.
תסמינים עיקריים
התסמין השכיח ביותר הוא כאבי וסת וכאבי אגן חזקים, לעיתים גם בין הווסתות. לצד זאת יכולים להופיע:
כאב בקיום יחסים או לאחריהם
כאבים במתן שתן או צואה
תסמינים דמויי דלקת בדרכי השתן ללא חיידקים שנצפים בבדיקה
תסמיני מערכת עיכול לרבות שלשולים, עצירות, נפיחות, בחילות, תחושת לחץ בפי הטבעת
דימומים חריגים לרבות דימום וגינלי לא סדיר, דימום רקטלי, הפרשות חומות
קשיי פוריות
עייפות משמעותית ביומיום
כאבים אשר מוקרנים לרגליים, לכתפיים או לסרעפת, החמרה סביב וסת או ביוץ
מיגרנות וכאבי ראש גם הם מהווים תסמין שכיח מאוד בקרב נשים עם אנדומטריוזיס ופוגעים לא פעם בתפקוד היומיומי.
כל אחת מהתופעות יכולה להופיע לבד או בשילוב עם אחרות.
איך מאבחנים?
האבחון מתחיל בתשאול רפואי מעמיק על תסמינים, מחזור ווסת, פוריות, היסטוריה גינקולוגית ומשפחתית, וממשיך בבדיקה גינקולוגית ואולטרסאונד אצל רופא/ה המומחה/ית לאנדומטריוזיס. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות (כגון MRI, CT, בדיקות אולטרסאונד ייעודיות, קולונוסקופיה ועוד) כדי להעריך מעורבות של איברים נוספים.
חשוב לדעת כי גם אם בדיקת האולטרסאונד או MRI "תקינים", עדיין ייתכן כי קיימת מחלת אנדומטריוזיס, ולכן מתבססים לרוב יותר על התסמינים והבדיקה הקלינית.
בשנים האחרונות ניתן למצוא בדיקה חדשה בשם בדיקת Endo-test שהיא למעשה בדיקת רוק לאיתור micro-RNA המצביעים על נוכחות אנדומטריוזיס והיא בעלת אחוזי דיוק גבוהים. היא מתאימה לנשים בגיל 18-43 עם חשד למחלה אך ללא ממצאים ברורים בהדמיה. הבדיקה עדיין יקרה, איננה בסל הבריאות ודורשת הפניית גינקולוג/ית.
אבחנה חד משמעית יכולה להתקבל באמצעות לפרוסקופיה כאשר מדובר על ניתוח זעיר פולשני שבו רואים את הנגעים באופן ממשי ולוקחים מהם ביופסיה. בניתוח זה ניתן גם להסיר נגעים, ציסטות והידבקויות. בפועל, מומחים רבים מסתמכים כיום על שילוב של תסמינים, בדיקה והדמיות לצורך החלטות טיפול, גם בלי ניתוח.
מה גורם לאנדומטריוזיס?
הגורמים המדויקים למחלה זו עדיין אינם ידועים, אך קיימות כמה תאוריות לגורמים אפשריים כך לדוגמא:
זרימת וסת הפוכה- מעבר תאי רירית רחם דרך החצוצרות לאגן, שם הם נשתלים.
מטאפלזיה - תאים ששומרים יכולת עוברית להפוך לתאי רירית רחם גם בבוגרוּת.
נטייה תורשתית- שכיחות גבוהה יותר אצל נשים עם קרובות משפחה חולות.
נדידת תאים דרך הדם או הלימפה אשר מסבירה את קיומם של נגעים באזורים מרוחקים יותר בגוף.
כשל חיסוני - מערכת חיסון שאיננה "מנקה" ביעילות את התאים הללו.
גורמים סביבתיים והורמונליים- חשיפה לחומרים משבשי הורמונים ועומס אסטרוגני.
לסיכום, אנדומטריוזיס היא מחלה מורכבת, רב מערכתית, הדורשת אבחון מדויק אצל מומחה באבחון וטיפול בה והתייחסות רצינית לכל תסמין קיים גם אם לכאורה הבדיקות נראות תקינות. אם את סובלת מתסמינים שיכולים להעיד על המחלה, גשי לאבחון וקבלת טיפול שישדרג את איכות חייך.
