טל קנב - טיפול בטראומה בשילוב EMDR עם הדיאלוג פנימי (Voice Dialogue)

כאשר אדם עובר חוויה עוצמתית שהמוח והנפש מתקשים לעבד, האירוע אינו נטמע בזיכרון כסיפור השייך לעבר. במקרים רבים הוא נותר קפוא בזמן, כמו קפסולה שבה כלואים זיכרונות, תחושות ותגובות גופניות, עד כדי כך שהאדם יחווה את האירוע כאילו הוא מתרחש שוב בהווה. זוהי טראומה. יש הבנה ברמה הקוגניטיבית שהאירוע שייך לעבר, אך הבנה זו לבדה אינה משנה את התגובה הגופנית והרגשית.
שילוב בין שתי טכניקות טיפוליות ה- EMDR ו'הדיאלוג הפנימי'' - מאפשר תהליך עיבוד עמוק, חיבור לחלקים פגועים והפחתת סימפטומים רגשיים וגופניים, תוך חיזוק יכולת הוויסות והחוסן האישי.

שתי הגישות מתמקדות בעיבוד חוויות רגשיות עוצמתיות, אך פועלות בדרכים שונות ומשלימות. בואו נבין אותן:

EMDR - שיטת טיפול ממוקדת להקהיה של המצוקה הרגשית והגופנית, הנוצרת בעקבות טראומה. העיבוד מתבצע באמצעות תנועות עיניים ושיח מובנה (פרוטוקול). מחקרים ופרקטיקה מלמדים כי טיפול בשיטה זו מוביל להקלה משמעותית בסימפטומים רגשיים וגופניים, ולשינוי באופן שבו הזיכרון נחווה ומאוחסן.

Voice Dialogue - טכניקת 'הדיאלוג הפנימי' רואה את אישיות האדם כמורכבת ממגוון חלקים, להן נקרא קולות פנימיים או מוטיבציות. כל אחת מהן דוחפת לפעולה מתוך זווית התבוננותה. קולות (או חלקי אישיות) אלה יכולים לפעול בשיתוף פעולה, אך לעיתים גם בהתנגדות זה לזה, וליצור קונפליקטים פנימיים או דפוסי תגובה שאינם מיטיבים או משרתים אותנו. העבודה עם 'הדיאלוג הפנימי' מחזקת את יכולתו של ה'אני המודע' לנהל את הקולות השונים, בדומה למנצח המוביל תזמורת, במקום להזדהות בכל פעם עם כלי נגינה אחד בלבד.

שילוב בין EMDR לבין 'הדיאלוג הפנימי' מאפשר להתבונן בקשיים נפשיים מכמה פרספקטיבות במקביל. כך למשל, כאשר מנהל חברה, שהינו אדם בוגר ומצליח קופא מפחד מול קהל, אין זה בהכרח החלק הבוגר שבו שפוחד. לעיתים זהו קול או חלק מוקדם יותר. למשל: קול הילד שחווה דחייה ו/או לעג בכיתה ג', שמתעורר לחיים ומשתלט על הגוף ברגע מסוים.

ההבנה הקוגניטיבית שהאירוע הטראומטי שייך לעבר אינה מספיקה כדי לאפשר התנהלות שקטה בהווה, שכן הגוף והמערכת הרגשית אינם מגיבים לידיעה, אלא לחוויה. לכן בטראומות, כמו למשל כאלה הקשורות לקרב, לתאונה או לאובדן של אדם יקר, יש צורך בעיבוד מחדש של החוויה ולא רק בהבנה שלה.

במהלך הטיפול אנו מזהים אילו קולות פנימיים נפגעו, ואיך פגיעה זו מקרינה על תפיסת העצמי שמתוכה האדם פועל. העבודה מאפשרת לתת מקום לתפיסה זו לצד תפיסות נוספות, באמצעות הסתכלות מפרספקטיבות חדשות על העצמי. בעזרת הרחבת הדיאלוג של 'האני המודע' עם קולות מחזקים כגון: החומל, הבוגר ו/או המפרגן, תתרחב נקודות המבט והתמיכה של 'האני המודע' בקול שנפגע.

פיתוח היכולת הבחירה להזדהות עם קולות או חלקים שונים באישיות, לצד היכולת שלא להזדהות איתם בזמן נתון, מאפשרת התרחבות פנימית והתייצבות. בדומה לאדם העומד על רגל אחת, אח"כ על שתיים ובמקרה של סביבה לא יציבה (כמו נסיעה באוטובוס), להוסיף ולתפוס עם הידיים נקודות אחיזה מייצבות נוספות. עמידה יציבה זו מאפשרת בחינה דו או תלת ממדית של החוויה. ה'אני המודע', מקבל עוד כלים ונקודות אחיזה להתמודדות עם טלטלות החיים.

מטאפורה נוספת משווה את 'האני המודע' למנצח בתזמורת. בעבודה שיטתית עם 'הדיאלוג הפנימי', מתחיל לתפקד אותו כוח מכוון (הנקרא: 'האני המודע') כמנצח הרואה את התמונה הרחבה והסימפוניה שנוצרת דרך עיניו ואוזניו הפתוחות ולא כנגן בודד בתזמורת. הסתכלות זו מרחיבה את היכולת להתמודד עם מה שמתרחש בתוכנו, וגם מחוצה לנו במצבים יומיומיים ולא רק בקיצוניים.

בפועל, השילוב בין EMDR לבין 'הדיאלוג הפנימי' מתרחש בתוך תהליך העיבוד עצמו. בזמן עבודה עם זיכרון טראומטי, כאשר התגובה הרגשית והגופנית מתגברת, לעיתים מתברר שקול פנימי מסוים הוא זה שמוביל את החוויה. זיהוי הקול הדומיננטי בשלב זה מאפשר לאדם להבין שהתגובה אינה מייצגת את כלל אישיותו, אלא עמדה פנימית מסוימת שנוצרה בעבר כדי להתמודד עם מצוקה. ההכרה הזו יוצרת מרווח פנימי, המאפשר להמשיך בעיבוד מבלי להיסחף להצפה. 'הדיאלוג הפנימי' אינו מחליף את עבודת ה־ EMDR, אלא תומך בה, מווסת אותה ומאפשר נוכחות יציבה יותר בתהליך.

טכניקת ה- EMDR משלבת ידע מתחום הנוירו-ביולוגיה ומספר גישות פסיכולוגיות. שילוב של זו עם ה'דיאלוג הפנימי' מייצרת אפשרות למסע של איחוי פנימי וחיבור מחדש לקולות נוספים בתוך העצמי. איזונם וניהולם של קולות אלה תורמים לדיוק רב יותר של התגובה למצבים מאתגרים ולהפחתת הנטייה להלקאה עצמית המאפיינת התנהלות פחות מיטיבה.

שאלה זו עולה לעיתים קרובות בטיפול. "האם אשכח את מה שקרה לי?" או "האם אשכח את האדם היקר שאיבדתי?"

התשובה היא חד משמעית: לא. ה EMDR -לא מוחק זיכרונות, אלא מקהה את הרגש הקשור לזיכרון או אירוע. לרוב יחווה כהחלשה של הרגשות הכואבים ו/או מטרידים הקשורים לאירוע.
אפשר לדמות זאת לעמידה ליד מדורה. בתחילה החום שורף, אך ככל שמתרחקים, האש הקיימת יכולה לחמם, אך כבר אינה פוגעת. הטיפול מכוון להגעה למרחק שבו הזיכרון נוכח, אך אינו משתלט.
לאחר העיבוד, האדם זוכר מה קרה, אך הזיכרון משתייך לעבר. ניתן להתבונן בו ללא דפיקות לב מואצות, ללא זיעה קרה וללא תחושת חוסר אונים. הזיכרון הופך לסיפור היסטורי הכולל גם למידה על עצמנו ועל העולם, ולא לחוויה חושית מאיימת.

הקשר בין הגוף למוח ממלא תפקיד מרכזי בהבנת הטראומה. בזמן אירוע טראומטי המוח עובר למצב הישרדות. האמיגדלה, האזור שאחראי על תגובות פחד, פועלת בעוצמה גבוהה ומתפקדת כאזעקה. במצב של פוסט טראומה אזעקה זו עלולה לצאת מאיזון ולהתריע גם מול אירועים שאינם מסכנים.
במקביל, ההיפוקמפוס, האחראי על הקשר, זמן ונרטיב, עשוי לפעול באופן מצומצם, והקורטקס הפרה פרונטלי, האזור האחראי על ויסות וחשיבה מורכבת, מתנתק חלקית. התוצאה היא חוויה של פחד עז גם בהיעדר סכנה ממשית, לצד קושי בוויסות רגשי. לכן חלק משמעותי מהעבודה הטיפולית מוקדש ללימוד ויסות עצמי.

תנועות העיניים ב- EMDR מחקות את שלב שנת ה - REM (Rapid Eye Movement), שלב השינה בו מתרחש עיבוד רגשי טבעי. בטיפול, תהליך זה מתבצע בזמן ערות מלאה, כך שהמטופל מודע לחוויה וזוכר אותה.

בשונה מהיפנוזה, בטיפול EMDR המטופל נמצא בהכרה מלאה ובשליטה מלאה לאורך כל התהליך. ניתן לעצור בכל רגע, והעיבוד נעשה רק לאחר בניית בסיס יציב של משאבי התמודדות ולאחר שנוצר קשר הכולל אמון בין המטופל למטפל.

אחד היתרונות הגדולים של ה- EMDR הוא היעילות שלו. מחקרים מראים שלעיתים ניתן להגיע לתוצאות בטראומה ממוקדת (למשל תאונת דרכים בודדת) תוך מספר מצומצם של מפגשים. עם זאת, כאשר מדובר בטראומות מורכבות ומתמשכות מהילדות ו/או ממלחמות למשל, התהליך הוא ארוך יותר ומשולב כחלק מטיפול פסיכו-תרפויטי רחב.

ה-EMDR עובד עבור רוב האנשים, אך הוא דורש מידה מסוימת של מוכנות ובשלות. אם האדם נמצא כרגע במצב משברי אקוטי וחסר יציבות בחייו, אנו נקדיש זמן רב יותר לייצוב וחיזוק לפני שנתחיל בעיבוד הטראומה עצמה.

אחת האפשרויות בטכניקה זו, היא שאין הכרח לפרט את כל פרטי הסיפור במילים. ניתן לעבד טראומה גם כאשר המטופל מחזיק את הזיכרון בתוכו ונותן לו כותרת כללית בלבד. עבור אנשים שמתקשים לדבר על מה שעברו, מדובר בהקלה משמעותית.

טכניקת ה EMDR שהפכה מוכרת יותר (לקהל הרחב) בארץ לאחר ה- 7.10 היא לא רק שיטה להפחתת סימפטומים. זוהי דרך לשחרור הנפש מכבלי העבר. רבים מהמטופלים מדווחים לאחר הטיפול על הקלה בחרדה גם על תחושה של 'צמיחה פוסט-טראומטית'. הם מגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. הילד שהיה חסר אונים הופך למבוגר בעל חוסן. החייל שהיה בחוסר אונים מול סכנה אימתנית נוכח ומכיר ביכולת ההישרדות שלו.

השילוב של כלים אלו (הEMDR- ו'הדיאלוג הפנימי') בטיפול מכבד את ריבוי הקולות הפנימיים ואת חוכמת הגוף. הוא מאפשר לנו לא רק לשרוד את החיים שאחרי הטראומה, אלא לחזור לנהל ולהוביל את המשך חיינו בעוצמה ודיוק. האירוע הטראומתי שעברנו מפסיק לקחת אנרגיה מהאדם והופך למצע המאפשר צמיחה.

הכותב: טל קנב - פסיכותרפיסט מוסמך (MA)