אדריכלות ללא תו פג תוקף: הבית הישראלי של דודי אזולאי

המרחב הכפרי בישראל, שנפרש על פני שטחים רחבים ופתוחים, כולל בתוכו אלפי מגרשים ועליהם בתים בסגנונות שונים ומגוונים. יש בהם בתים ותיקים שעברו מדור לדור, לצד בתים חדשים שנבנים מתוך רצון להתחיל פרק חיים אחר, אישי ומדויק יותר. אבל דווקא בתוך המרחב הזה, שבו הקרקע רחבה יותר, הנוף פתוח יותר והאפשרויות נדמות כמעט אינסופיות, מתברר עד כמה תכנון של בית הוא לא רק עניין של טעם או סגנון, אלא של התאמה אמיתית בין אנשים, אדמה ואורח חיים. שם בדיוק מתחיל גם האתגר, איך לתכנן בית שלא רק ייראה נכון על המגרש, אלא גם ירגיש נכון למי שיחיה בו לאורך שנים.

דודי אזולאי, אדריכל ומעצב פנים, פועל כבר 16 שנה בתוך המרחב הזה בדיוק, ובין מגרשים גדולים לנחלות, בין חלומות של משפחות לבין מגבלות של קרקע, תקציב ותכנון, הוא מבקש לייצר בכל פעם מחדש בית שלא נשען על נוסחה קבועה, אלא על הקשבה אמיתית למי שעתיד לחיות בו. מבחינתו, זו גם הסיבה שאין טעם למהר להגדיר כל בית כמודרני, כפרי או סגנון אחר. "אני אקלקטי ומאוד מקשיב", הוא אומר, ואם יוצא מודרני או כפרי, זה כבר שילוב כוחות ביני לבין הלקוחות".

הגישה של דודי אזולאי נבחנת היטב דווקא במצבים הקיצוניים, כשצריך לקחת נתונים כמעט סותרים ולגרום להם לעבוד יחד. כך קרה באחד הפרויקטים האחרונים שלו, כשזוג צעיר הגיע אליו עם מגרש של 230 מ"ר בלבד, אבל עם רשימת דרישות שבדרך כלל שייכת דווקא לנחלה רחבת ידיים: ארבעה חדרי שינה, סטודיו לאישה שעובדת מהבית, שירותי אורחים, בריכה, וכל מה שהוא מגדיר כ"הפונקציות של בית ישראלי". על פניו, מדובר כמעט במשימה בלתי אפשרית, אבל מבחינתו של אזולאי, דווקא שם מתחיל התכנון האמיתי. "הצלחנו לעשות את זה, אני והלקוח", הוא אומר בפשטות. לא בזכות קסם, אלא בזכות תכנון מדויק, הקשבה ויכולת להבין מה באמת הכרחי עבור בני הבית, ואיך מכניסים את כל זה אל תוך מגרש קטן מאוד בלי לוותר על תחושת מרחב ועל איכות החיים.

מן הקצה השני, אזולאי מלווה גם פרויקטים רחבי היקף בהרבה. אחד מהם, בנחלה בשדה אליעזר, כלל מגרש של שניים וחצי דונם, בית פרטי מרכזי, שני בתים נוספים לשני ילדי המשפחה, חוות סוסים ומרחבים נוספים. על פניו, זו כבר כמעט פנטזיה כפרית, אבל גם בתוך המנעד הזה, מהמגרש הקטן והצפוף ועד לנחלה רחבת הידיים, נקודת המוצא שלו נשארת זהה. להבין קודם כל מה נכון לבני הבית, ורק משם לאפשר לצורה, לחומר ולשפה האדריכלית להתפתח באופן מדויק ונכון.

מבחינתו של דודי אזולאי, בית טוב לא מתחיל מהחזית אלא מהמגרש עצמו. "בפעם הראשונה שאני פוגש את המגרש, אני כבר יודע איך הבית ייראה מבחינתי, ורק אחר כך מגיע המחקר. הקרקע, כיווני השמש, האוויר, המיקום הנכון של הבריכה אם יש כזאת, והדרך שבה כל האלמנטים מתחברים זה לזה. במקביל, אני דואג לקבל מהלקוחות תמונות השראה שאספו במשך חודשים ולעיתים גם שנים, ומנסה להגיע למצב שבו כבר הסקיצה הראשונה תאפשר להם להבין איך הבית שלהם אמור להיראות. לא רק כתוכנית, אלא כמעט כבית ממשי".

הנקודה הזאת חשובה במיוחד, משום שהיא מסבירה מדוע דודי אזולאי חוזר שוב ושוב לצורך להקשיב לצרכים, ולא לבנות בית בשביל התמונה. בעיניו, אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא הניסיון לרדוף אחרי פנטזיות שאינן מתאימות באמת לאישיות של האנשים, לאורח החיים שלהם או ליכולות שלהם. "פנטזיות", הוא אומר כשהוא נשאל על הטעות הגדולה של בונים. "בעיקר שאנשים עושים דברים מעבר ליכולת, ושלא מתאימים לאישיות שלהם". הוא לא מדבר כאן נגד חלומות, אלא נגד פער. נגד מצב שבו הבית נבנה לפי דימוי חיצוני, אבל החיים שבתוכו לא באמת מסתדרים איתו.

זו גם הסיבה שהוא נזהר מטרנדים. לא מפני שהוא לא אוהב חומרים או לא מתעניין בשפה עיצובית, אלא להפך. הוא אוהב מאוד חומרים, אוהב להתנסות, ומשתמש במתכת, בטון, טיח וחומרים טבעיים. אבל מבחינתו, החומרים לא אמורים להכתיב את הבית אלא לשרת אותו. הם צריכים להיכנס למקום הנכון, בזמן הנכון, וביחס נכון לאנשים שיחיו שם. כי לא כל מה שנראה טוב עכשיו יחזיק מעמד גם בהמשך, והוא מכוון בדיוק למקום ההפוך. "בית טוב הוא כזה שאני פוגש אותו עשור לאחר מכן והוא עדיין רלוונטי", הוא אומר.

אולי בגלל זה גם קשה לו לדבר על בית במנותק מהאנשים שבתוכו. "לפעמים אנשים מבקשים משהו במילים קטנות, אבל זה בעצם העולם שלהם, וגם משפט קטן יכול לגעת בלב העניין. כי בסופו של דבר, לא תמיד הלקוחות יודעים להציג תוכנית אדריכלית ברורה. לפעמים הם זורקים הערה קטנה, חלום חלקי, צורך שנשמע שולי, ודווקא שם מסתתר המפתח לתכנון הנכון. היכולת לשמוע את זה, לפרש נכון, ולתרגם את זה לבית ממשי, היא אולי אחת היכולות החשובות ביותר של אדריכל", דודי אזולאי הוסיף והסביר.

גם העבודה שלו מול טופולסקי רצף נשענת על אותו עיקרון של היכרות ודיוק. "יש לי איש שאני עובד מולו כבר הרבה שנים", הוא מספר. "הוא מכיר אותי, מה אני אוהב ומה נכון עבורי. כך שבעוד המבחר והשירות חשובים, העובדה שיש מולי מישהו שמבין את השפה, את הקו ואת הבחירות שאני מחפש לעשות בפרויקט, זה משנה את התוצאה לטובה, וזה קשר שהופך להיות חלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה", דודי אזולאי סיכם את הדברים. ובתוך המרחב הכפרי, שבו כל מגרש נושא איתו אפשרויות אחרות, מגבלות אחרות וחלומות אחרים, זו כנראה גם הדרך היחידה לייצר בית שלא רק מונח נכון על האדמה, אלא באמת שייך לה ולמי שחי עליו.

אינסטגרם