ג'ומאנה לחאם אבינאדר מציגה: אדריכלות מדויקת מתוך הבנה מעשית של השטח

בעולם האדריכלות, הרעיון היפה הוא נקודת ההתחלה ומהר מאוד הוא פוגש לא מעט אתגרים. הקרקע, התקציב, ענייני רגולציה וטופוגרפיה, חזון היזם והמטרות שהוא מבקש להשיג, וכמובן הרגלי החיים של הדיירים. בדיוק במרחב הזה פועלת האדריכלית ג'ומאנה לחאם אבינאדר, שמגיעה לעולם התכנון עם יתרון לא שגרתי, רקע משפחתי עמוק ביזמות ובבנייה, לצד תפיסה אדריכלית שמבקשת לתת לכל פרויקט אופי משלו.

"אני ניגשת לכל פרויקט כאל הזדמנות ליצור משהו ייחודי", אומרת ג'ומאנה. "התהליך שלי מתחיל בהקשבה, ליזם, לחזון שלו ולמטרות שהוא מבקש להשיג. במקביל אני לומדת את הקרקע, את הסביבה ואת מאפייני המקום, ומתוך החיבור הזה מחפשת את הערך המוסף שהאדריכלות יכולה להביא".

אחד הפרויקטים שממחישים היטב את דרך החשיבה של ג'ומאנה הוא מתחם מגורים שתכננה במגדל העמק. השאלה שעמדה בבסיס הפרויקט הייתה פשוטה לכאורה, אבל מורכבת מאוד מבחינה תכנונית: איך יוצרים מגורים משותפים בפריפריה, בלי לאבד את האיכויות שמאפיינות אותה, כמו פרטיות, קשר ישיר לטבע, פתיחות לנוף ותחושת מרחב.

בעוד פרויקטים רבים של מגורים חדשים נשענים על מודל צפוף וסגור יחסית, ג'ומאנה בחרה לבחון טיפולוגיה אחרת. את המתחם שכולל 58 יחידות דיור היא חילקה לשישה מבנים, כך שכל דירה נהנית מכניסה פרטית, משניים עד שלושה כיווני אוויר ומחצר פרטית בשטח של כ-100 מ"ר.
"הפרויקט הזה נולד מתוך רצון לבחון מחדש כיצד ניתן לתכנן מגורים משותפים בפריפריה מבלי לוותר על האיכויות של המקום", היא מסבירה. "רציתי ליצור אדריכלות מודרנית שמכבדת את אופי הסביבה ולא כזו שכופה עליה מודל אחיד".

הבחירה הזו של ג'ומאנה לחאם אבינאדר לא רק אסתטית, אלא היא משנה את חוויית המגורים עצמה. הכניסה הפרטית מעניקה תחושה קרובה יותר לבית צמוד קרקע, כיווני האוויר משפרים את איכות החלל, והחצרות הפרטיות מייצרות קשר ישיר בין הדירה לבין החוץ. כך, בתוך מתחם מגורים משותף, נוצרת חוויה פרטית יותר, פתוחה יותר ומחוברת יותר למקום.

הקונספט התכנוני התבסס גם על שינויי גובה בין המבנים, לסירוגין בין שתי קומות לשלוש. המהלך הזה יצר קומפוזיציה אדריכלית מעניינת, אבל לא פחות חשוב מכך, הוא איפשר שימוש חכם בגגות לטובת הדירות. לצד זאת, הפרויקט שילב גם תאורה טבעית, חללים פתוחים וקשר ישיר לטבע, תוך צמצום השטחים המשותפים למינימום הנדרש.

"בעיניי, זה פרויקט שמראה כיצד חשיבה יצירתית יכולה לייצר ערכים חדשים", אומרת ג'ומאנה. "מצד אחד נוצר יתרון כלכלי ליזם, ומצד שני הדיירים מקבלים חוויית מגורים איכותית, פרטית וייחודית".

אם פרויקט מגדל העמק מדגים את היכולת של ג'ומאנה לפרק מחדש את מודל המגורים, פרויקט אחר שתכננה בחיפה מציג צד נוסף בעבודתה, היכולת להתמודד עם מערכת עירונית מורכבת.

לדבריה, אחד השינויים הגדולים בעולם האדריכלות בעשרים השנים האחרונות הוא המעבר מתכנון של בניין בודד לתכנון של מערכות עירוניות רב-שימושיות. לכן בערים הגדולות כבר לא מספיק לשאול איך ייראה המבנה, אלא צריך להבין איך הוא פוגש את הרחוב, איך הוא משתלב בתנועה, איך הוא מתייחס למסחר, לתעסוקה, לתחבורה ולשימושים ציבוריים.

"היום אנחנו רואים יותר פרויקטים שמשלבים מגורים, מסחר, תעסוקה ותחבורה במתחם אחד", אומרת ג'ומאנה. "האדריכלות כבר לא עוסקת רק בבניין עצמו, אלא בשכבות של שימושים וחוויות עירוניות".
בפרויקט המגורים בחיפה, המורכבות הזו באה לידי ביטוי באופן ברור. מדובר במבנה מגורים שממוקם מעל חניון ציבורי המשמש את מבקרי בית החולים כרמל. הקרקע נמצאת בין שני רחובות, עם הפרש טופוגרפי של כ-18 מטרים ביניהם. אולם, במקום לראות בכך מגבלה בלבד, ג'ומאנה הפכה את הנתון הזה למנוע המרכזי של התכנון.

הפרש הגבהים איפשר לה ליצור הפרדה מלאה בין הכניסות לחניון הציבורי לבין חניון המגורים, ובמקביל לייצר לכל מערכת חיבור פעיל ונגיש לרחוב המתאים לה. כך, המבקרים מקבלים גישה ברורה ונוחה לחניון הציבורי, והדיירים נהנים ממערכת נפרדת שאינה מתערבבת עם השימוש הציבורי.

האתגר בפרויקט הזה היה כפול. מצד אחד להפריד בין המשתמשים, ומצד שני לא להפוך את החניון הציבורי לאלמנט טכני וסגור. לכן האגף העליון של המבנה קיבל טיפול אדריכלי ייחודי, גם מבחינה פונקציונלית וגם מבחינה עיצובית. באזור הכניסה לבית החולים נוצרה חזית עירונית פעילה, ובמפלס רחוב סמולנסקין תוכנן חלל ציבורי גבוה ומרווח עבור מבקרי החניון.

"פרויקטים כאלה מראים עד כמה תכנון מגורים הפך למורכב יותר. הבניין צריך לשרת את הדיירים, אבל הוא גם צריך לתרום למרחב העירוני שסביבו".

אחד הדברים שמייחדים את ג'ומאנה לחאם אבינאדר הוא היכולת לנוע בין החזון האדריכלי לבין המציאות של עולם הבנייה. היא מגיעה ממשפחה שהיא דור שלישי בתחום היזמות והבנייה. אביה ביחד עם שני אחיה הינם יזמי בניין, ובעלה מהנדס וקבלן בניין. הרקע הזה העניק לה כבר מגיל צעיר היכרות קרובה עם מה שקורה אחרי שהתוכנית יוצאת מהמחשב ופוגשת את השטח.

"גדלתי בסביבה מקצועית שנתנה לי הבנה מעשית של עולם הבנייה", היא מספרת. "בזכות הרקע הזה, לצד ההכשרה והניסיון שלי, פיתחתי הבנה עמוקה של תהליכי ביצוע, עלויות ומשמעויות תכנוניות".

במובן הזה, ג'ומאנה לא מתכננת מתוך ניתוק מהמציאות, אלא מתוך ראייה רחבה של הפרויקט כולו. היא מבינה מה המשמעות הכלכלית של החלטה תכנונית, איפה נכון להשקיע, איפה אפשר לחסוך, ואיך לשמור על איכות גם כאשר התקציב או הרגולציה מציבים גבולות ברורים.

זו אולי אחת הנקודות החשובות ביותר בעבודתה. במקום לראות באילוצי תקציב ורגולציה מכשול שמפריע ליצירה, ג'ומאנה מתייחסת אליהם כחלק מהתהליך. לא תמיד אפשר לעשות הכל, אבל אפשר לחשוב נכון יותר, לבחור מדויק יותר ולמצוא פתרונות שמשרתים גם את החזון וגם את המציאות.

"האתגר הוא לא להילחם במגבלות התקציב או הרגולציה", היא מסכמת. "האתגר הוא לעבוד איתן בחוכמה ולהפוך אותן לחלק בלתי נפרד מתהליך היצירה".

כחלק מהעבודה על פרויקטים גדולים ומורכבים, ג'ומאנה מייחסת חשיבות רבה גם לשותפים המקצועיים שמלווים את הדרך. אחד מהם הוא טופולסקי רצף, שאיתם היא אוהבת לעבוד בזכות היחס האישי, השירות המקצועי והליווי הצמוד.

"בפרויקטים גדולים ומורכבים, הערך של צוות מקצועי, זמין ומנוסה הוא משמעותי במיוחד", היא אומרת. "בטופולסקי רצף יש חדשנות מתמדת, חשיפה לחומרים ולמוצרים מתקדמים ויכולת להציע פתרונות איכותיים שמעשירים את התכנון, ואלה תורמים ליצירת עיצוב מדויק ובלתי מתפשר".

אתר

אינסטגרם

פייסבוק