בעיצוב פנים, החוקים הם לעיתים קרובות המחסום הגדול ביותר ליצירתיות. מעצבת הפנים מורן טאו לעומת זאת, מציעה אלטרנטיבה שבוחנת מחדש את גבולות החלל. במקום להיצמד לנוסחאות מדף, היא מפרקת את המבנה לגורמים המדויקים ביותר שלו, ומייצרת אסתטיקה שלא רק נראית אחרת, אלא מרגישה כמו הדבר הנכון והמדויק ביותר
במשך מאות שנים, עולם הציור הציג אנשים, חפצים ונופים מנקודת מבט אחת וקבועה, עד שהגיעו פבלו פיקאסו וז'ורז' בראק שהעזו לשבור את המוסכמה הזו, כאשר החלו לצייר מכמה זוויות בו-זמנית. כך, ודווקא כשהפסיקו להיצמד לחוקים המקובלים, הם יצרו דרך חדשה, רחבה ואולי אף מדויקת יותר להתבונן במציאות.
גם מעצבת הפנים מורן טאו, שמתמחה בבתי ודירות יוקרה, וילות אירוח ופרויקטים מסחריים, מאמינה שלא תמיד צריך לעבוד לפי חוקים קבועים מראש. מבחינתה, זכוכית יכולה להשתלב עם עור, עץ עם ברזל, כהה עם בהיר ואפילו בהיר עם בהיר. אין נוסחה אחת שחייבים להיצמד אליה ואין רשימה של חיבורים מותרים ואסורים. מה שחשוב הוא התוצאה, התחושה שנוצרת בחלל והיכולת להתאים אותה לאנשים שחיים או משתמשים בו.
אבל חשוב לא להתבלבל. עיצוב בלי חוקים לא אומר עיצוב ללא מחשבה. להפך. הפרויקטים של מורן טאו מתוכננים בקפידה, מהפרטים הגדולים והבולטים ביותר ועד לאלה שנדמה שאיש לא ישים לב אליהם. כך שגם פרט קטן שכמעט נעלם בתוך התמונה הכללית עדיין ישפיע על התחושה, לכן הכל מטופל על ידה ונלקח בחשבון.
היא עצמה מגדירה את סגנון העבודה שלה כיוקרתי, עוצמתי ומדויק, אבל מאחורי שלוש המילים האלה מסתתרת תפיסה רחבה יותר. עיצוב צריך לרגש, אך לפני כן הוא צריך להתאים באמת לחלל ולאנשים שעבורם הוא נוצר.
התכנון שמתחיל מהרגלי החיים
ברוב הפרויקטים שלה, מורן מתחילה דווקא מהמטבח ולא במקרה. היא מספרת כי המטבח הוא אחד המקומות שחושפים בצורה הטובה ביותר את אורח החיים של בני הבית. דרך התכנון שלו אפשר להבין מי מבשל, כמה מבשלים, האם אוהבים לארח, כמה אחסון נדרש ואיך נראה היום-יום של המשפחה. זו גם הסיבה שמבחינתה תכנון המטבח הוא הרבה מעבר לבחירת חזיתות, משטח עבודה או אי במרכז החלל.
"זו הדרך הנכונה בעיניי להכתיב את הקו העיצובי והפרקטי לשאר הבית, וזו גם הדרך שלי להכיר את הלקוחות לפרטי פרטים", היא מסבירה.
ההיכרות הזו חשובה במיוחד משום שאחת הטעויות הנפוצות שהיא מזהה היא הבחירה לעצב בית בסגנון שפשוט לא מתאים לאנשים שחיים בו. לפעמים אנשים רואים תמונה שאהבו, טרנד שמופיע שוב ושוב או פריט שנראה מרשים, ומנסים להכניס אותו לבית בלי לשאול האם הוא באמת מתאים להרגלים שלהם.
מבחינת מורן, זו בדיוק הדרך שבה עיצוב עלול להיראות טוב על הנייר אבל לעבוד פחות טוב בחיים עצמם. "עיצוב זה לא ניסוי מעבדה, זו תוצאה של חקר מעמיק", היא אומרת. "לכן לפני שמחליטים איך הבית ייראה, צריך קודם להבין מי עומד לגור בו, מה חשוב לו ואיך הוא באמת מתנהל".
לפעמים דווקא שטיח אחד משנה את כל התחושה
וכשם שאין חוקים קבועים לגבי החומרים שאפשר לחבר ביניהם, גם אין כלל שאומר שהפריט המרשים או היקר ביותר הוא בהכרח זה שישנה את החלל יותר מכולם. לכן כששואלים את מורן איזה פרט עיצובי קטן יכול להשפיע מאוד על איכות החיים בבית, היא בוחרת דווקא בשטיח, משום שהוא עושה הרבה יותר מאשר להוסיף צבע או דוגמה. "השטיח יכול לתחום אזור מסוים, ליצור הפרדה בתוך חלל פתוח, לרכך את התחושה הפיזית והאנרגטית, לחבר בין חלקים שונים בבית, וגם ליצור חיבור בין הבית לנפש", היא אומרת.
אותה חשיבה על התאמה מדויקת באה לידי ביטוי גם ביחס שלה לנגרות בהתאמה אישית, שהיא רואה כאחת המגמות הבולטות כיום בעולם העיצוב. ולמען האמת, היא מקווה שהמגמה הזו לא תיעלם במהרה.
בעיניה, עיצוב אמיתי צריך להיות מותאם אישית, גם כשמדובר בפריט קטן כמו שידת לילה. דווקא האפשרות לתכנן רהיט לפי החלל, המידות, הצרכים והאופי של הלקוחות מאפשרת להגיע לתוצאה שנראית נכונה יותר וגם עובדת טוב יותר.
לא כל החלטה צריכה להתחיל במחיר
כמובן, כמעט כל תהליך עיצוב מתחיל גם במסגרת תקציבית, ומורן אינה מתעלמת מכך. אבל לצד המספרים, היא מאמינה שיש החלטות שלא כדאי לקבל רק על פי תג המחיר.
"לכו עם התחושות, לא עם התקציב", היא אומרת. "בסוף, כשתגורו בבית ותאהבו את הבחירה כי חלמתם לקבל אותה, לא תזכרו כמה היא עלתה. תחושה לא קונים בכסף".
זו גם הדרך שבה היא מתייחסת לשותפים המקצועיים שמלווים את הפרויקט. מבחינתה, עבודה טובה נוצרת כאשר כל מי שמעורב בתהליך מסתכל באותו כיוון ומבין שהמטרה אינה רק לסיים את העבודה, אלא להגיע לתוצאה שתהיה נכונה ללקוח ולחלל. כך בדיוק היא גם מתארת את העבודה שלה עם חברת טופולסקי רצף: "לעבוד איתם זה לעבוד עם שותפים לפרויקט. החלום שלנו זהה. יופי, איכות ומתן תשומת לב הולמת ללקוח ולדרך".
אולי זו גם הסיבה שאחד המשפטים שמורן נוהגת לומר ללקוחות שלה הוא: "כמה מתוקים פירותיה של הסבלנות המרה". כי גם בעיצוב בלי חוקים, יש דברים שאי אפשר לקצר, לזרז או לעקוף. צריך לתת להם זמן, לדייק אותם, ולפעמים גם להעז לחכות עד שמגיעים לתוצאה שבאמת מרגישה נכונה.