מה הקשר בין בית חולים, אולם ספורט, מוסד חינוכי ווילת יוקרה? על פניו כמעט שום דבר. כל אחד מהמרחבים האלה נועד לקהל אחר, מתנהל לפי חוקים אחרים ומציב בפני האדריכלים מערכת שונה לחלוטין של צרכים ואתגרים. בבית חולים, למשל, צריך להביא בחשבון תנועה יעילה, מערכות מורכבות, דרישות תפעוליות ותחושת הביטחון של המטופלים. בבית פרטי לעומת זאת, נקודת המוצא היא אורח החיים של המשפחה, האינטימיות, החומרים, האור והאווירה שמבקשים ליצור.
הפער הזה מוביל לא פעם להנחה שאדריכלים צריכים לבחור צד. להתמקצע במבנים ציבוריים מורכבים או להתמקד בבתים פרטיים ובווילות יוקרה. אלא שהאדריכלית מירה סאבא בחרה שלא להישאר בתוך הגדרה אחת. היא מתכננת בתי חולים, מרפאות, מוסדות חינוך ואולמות ספורט, ובמקביל גם וילות יוקרה ובתים פרטיים ברמת גימור גבוהה.
אבל במקרה שלה לא מדובר רק ברשימה מגוונת של פרויקטים. מבחינתה הכוח האמיתי של האדריכלות טמון ביכולת לנוע בגמישות בין המאקרו למיקרו. זה שילוב המייצר יתרון משמעותי ומעניק הבנה עמוקה ורב-ממדית לכל פרויקט שניגשים אליו. כך שהתנועה בין התחומים מאפשרת לה להביא לכל אחד מהם ידע ורגישות מהעולם האחר. את החשיבה המערכתית, הדיוק וההבנה של תנועת האנשים מהמבנים הציבוריים אל הבית הפרטי, ואת הרגישות לאור, לחומרים, לפרופורציות ולאווירה מהווילות אל החללים הרפואיים. החיבור הזה הוא שמאפשר לה להביא לכל פרויקט זווית חשיבה שלא הייתה נוצרת אילו הייתה פועלת בתחום אחד בלבד.
כשהמרפאה מרגישה קצת פחות כמו מרפאה
בשנים האחרונות התמחתה מירה בתכנון בתי חולים וחללים רפואיים, ושם היא פוגשת אתגר שלא קיים באותה עוצמה כמעט בשום פרויקט אחר. המטופלים אינם מגיעים למקום רק כדי להשתמש בו, אלא לעיתים גם כשהם חוששים, מתוחים או חסרי ודאות. לכן, מעבר לדרישות המקצועיות והתפעוליות, היא בוחנת כיצד אפשר לרכך את החוויה כבר מהרגע הראשון שבו נכנסים פנימה.
"באחת ממרפאות המומחים שתכננתי, התייחסתי לאור הטבעי כאל חומר גלם של ממש. שילבנו חלונות גדולים שהכניסו את החוץ פנימה, לצד פלטת חומרים טבעית, מצומצמת ובגוונים מרגיעים. כך הצלחנו ליצור מרחב שמפחית חרדה ומעניק למטופלים תחושה רחוקה מאוד מזו שמזוהה בדרך כלל עם מוסד רפואי".
הגישה הזו מתחברת גם למגמה רחבה יותר שמירה מזהה כיום בעולם התכנון והעיצוב, והוא הרצון שהמרחבים שבהם אנחנו חיים, עובדים או מקבלים טיפול יתמכו גם בתחושה הנפשית שלנו. היא מסבירה כי לאחר התקופות הסוערות שעברנו, אנשים כבר אינם מסתפקים בחלל שנראה מרשים, אלא מחפשים מקום שיוכל לשמש עבורם עוגן ולהפחית מעט את העומס שמלווה את שגרת היום.
"תחום ה-Well-being הוא אחד הכיוונים הבולטים כיום. אנחנו רואים יותר ויותר מעבר לחללים פחות עמוסים, לצבעים מונוכרומטיים, לחומרים טבעיים ולחיבור ישיר יותר אל הטבע. כל אלה אינם נועדו רק לייצר מראה מסוים, אלא גם להשפיע על התחושה של מי שנמצא בחלל".
דווקא כשיש פחות כל פרט בולט יותר
המעבר לחללים נקיים ופחות עמוסים דורש ממירה לקבל החלטות מדויקות לגבי כל אלמנט שנכנס אליהם. הסגנון של מירה הוא מינימליזם מודרני, לכן היא אינה מנסה למלא כל פינה, אלא בוחרת בקפידה מה באמת נחוץ. אלא שככל שהמראה נקי יותר, כך קשה יותר להסתיר טעויות, משום שכל מפגש לא מדויק בין חומרים, קו חיבור בולט או מערכת שלא נטמעה כראוי עלולים להפר את האיזון כולו.
"אנשים נוטים להסתכל על התמונה הגדולה, המטבח, הריצוף והספה, אבל מה שמייצר את תחושת השקט והיוקרה בתת-המודע הם דווקא פרטי הבנייה. כשהם אינם מטופלים כראוי, העין קולטת רעש וחוסר סדר, גם אם החדר נראה נקי. כשהפרטים מתוכננים מראש בקפידה, נוצרת הרמוניה, ועל כך בדיוק אני מקפידה".
כשהחומר ממשיך את השפה האדריכלית
אותו מינימליזם שמחייב דיוק בכל חיבור דורש גם לדעת מתי לעצור. אחת הטעויות הנפוצות שמירה מזהה היא הניסיון למלא כל קיר, נישה או פינה פנויה, כאילו חלל ריק הוא סימן לכך שהתכנון עדיין לא הושלם. מבחינתה, דווקא האוויר שנשאר בין האלמנטים מעניק להם נוכחות ומאפשר לחלל להרגיש רחב, רגוע ומאוזן יותר.
הבחירה להשאיר בחלל רק את מה שנחוץ משפיעה באופן ישיר גם על בחירת החומרים שלה. במקום להרבות בטקסטורות, צבעים וחיבורים, מירה מחפשת פתרונות שמאפשרים לה לשמור על רצף נקי ועל תחושה אחידה בין האזורים השונים בבית. זו גם אחת הסיבות שהיא אוהבת לעבוד עם טופולסקי רצף.
"כאדריכלית המתמחה במינימליזם וביוקרה, אני זקוקה לחומרי גלם שמדברים באותה שפה עיצובית. לטופולסקי רצף יש קולקציות מדהימות של אריחים במידות ענק, ואלה מאפשרים לי לייצר רצפות וחיפויים עם מינימום קווי חיבור. זה משרת באופן מושלם את המראה הנקי וההמשכי שאני תמיד מחפשת. מעבר לכך, המקצועיות שלהם, לצד המגוון המוקפד של הכלים הסניטריים ורמת השירות, מאפשרים לי להעניק ללקוחותיי את הסטנדרט הגבוה ביותר בראש שקט".
שני המשפטים שמלווים את מירה סאבא כל פרויקט
לכל אדריכל יש עקרונות שמנחים אותו לאורך הדרך. אצל מירה סאבא שמנהלת את משרדה ,SABA Architects&Engineers אלה שני משפטים קצרים שמלווים אותה כמעט בכל פרויקט, בין אם מדובר בבית פרטי ובין אם במבנה ציבורי.
"Less is More ו-God is in the Details הם שני העקרונות שמלווים אותי לאורך כל הדרך. מצד אחד אני שואפת לזקק את החלל, להפחית רעשי רקע ולייצר שקט ויזואלי. מצד שני, כדי שהפשטות הזו באמת תעבוד, היא חייבת להיות מגובה בדיוק מוחלט בפרטים הקטנים ביותר. מבחינתי, שם נמצא ההבדל בין חלל שנראה טוב לבין חלל שמרגיש נכון", מירה סאבא סיכמה את הדברים.